כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > ערער - "יעלה ברוש" (מגילה י ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס - ערער

"רבי שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא להאי פרשתא מהכא: תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס. תחת הנעצוץ - תחת המן הרשע שעשה עצמו עבודה זרה, דכתיב ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים, יעלה ברוש - זה מרדכי שנקרא ראש לכל הבשמים, שנאמר ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור ומתרגמינן: מרי דכי וכו'" (מגילה, י ע"ב).

פירוש: ר' שמואל בר נחמני פתח לה פיתחא [פתח] להאי פרשתא מהכא [לפרשה זו מכאן], נאמר: "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס והיה לה' לשם לאות עולם לא יכרת", וכך פירש: "תחת הנעצוץ" תחת המן הרשע. ומדוע נקרא שמו "נעצוץ"? שעשה עצמו עבודה זרה, שכן ציוה שיכרעו וישתחוו לו, וראייה שעניין עבודה זרה הוא, ממה דכתיב [שנאמר]: "ובכל הנעצוצים ובכל הנהללים". "יעלה ברוש" זה מרדכי. ולמה הוא מכונה "ברוש"? משום שהוא נקרא ברמז ראש לכל הבשמים (ברוש בראש), שנאמר: "ואתה קח לך בשמים ראש מר דרור" ומתרגמינן [ואנו מתרגמים]: "מר דרור" מרי דכי, שמרומז כאן השם מרדכי, וכיון שמרדכי הוא בשמים ראש, לכן הוא נקרא ברוש (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: ערער שם באנגלית: Juniper שם מדעי: Juniperus

שם נרדף במקורות: ברוש, ברות, בראתא, ברותא, ברתא, אברות, יברות.

נושא מרכזי: לזיהוי הברוש

המדרש בו פתח רבי שמואל בר נחמני מבחין בין צמחים בעלי ערך המסמלים צדיקים וצמחים פחותי ערך המסמלים את הרשעים. "מצודת ציון" (ישעיהו, נה י"ג) מדגיש את הניגוד בין המינים בשתי ההשוואות: "הנעצוץ - מין אילן קוץ כמו בכל הנעצוצים. ברוש - שם אילן סרק חשוב. הסרפד - שם צמח גרוע. הדס - שם אילן המריח". הברוש מהווה ניגוד לנעצוץ שהוא קוץ שערכו נמוך. לאור העובדה שהברוש הוא אילן סרק עלינו להניח שערכו הרב נובע מעצתו ששימשה לבנייה כפי שמעידים פסוקי המקרא.

מאפייני הברוש ולמה שימש?

הברוש הוא ירוק עד ומכאן הדימוי בהושע (יד ט): "אפרים מה לי עוד לעצבים ... אני כברוש רענן ממני פריך נמצא"(1). הברוש הוא עץ גבוה המסמל יחד עם הארז את גאוות סנחריב על השיגיו במלחמתו: "... אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו וכו'" (מלכים ב, יט כ"ג). אמנם הברוש הוא עץ גבוה אך הארז גבוה ממנו. בזכריה (יא ב') אנו מוצאים השוואה בין גובה הארז, הברוש והאלון: "הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבציר". מפרש המלבי"ם: "הילל ברוש - הברוש הוא גם כן מין ארז ופחות ממנו, והאלון הוא פחות משניהם וכו'".

הברוש גדל בהרי הלבנון ובחרמון כפי שאנו מוצאים בפסוקים רבים. סנחריב אומר: "... אני עליתי מרום הרים ירכתי לבנון ואכרת קומת ארזיו מבחור ברשיו וכו'" (מלכים ב, יט כ"ג). שלמה ביקש מחירם מלך צור עצים לבנין בית המקדש מהלבנון: "ושלח לי עצי ארזים וברושים ואלגומים מהלבנון כי אני ידעתי אשר עבדיך יודעים לכרות עצי לבנון וכו'" (דברי הימים ב, ב ז'). "ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך" (יחזקאל, כז ה'). בנבואה על מפלת מלך בבל מצאנו: "גם ברושים שמחו לך ארזי לבנון וכו'" (ישעיהו, יד ח'). "ישבעו עצי ה' ארזי לבנון אשר נטע. אשר שם צפרים יקננו חסידה ברושים ביתה" (תהילים, כד ט"ז-י"ז).

לברושים היה תפקיד חשוב בבניה. בנו מהם אוניות כפי שכבר ראינו לעיל בפסוק "ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך" (יחזקאל, כז ה'). ברושים שימשו כמקור חשוב לעץ לבנין בית המקדש כפי שמצאנו בבקשת שלמה מחירם: "ושלח לי עצי ארזים וברושים ואלגומים מהלבנון" (דברי הימים ב, ב ז'). חירם אכן נענה לבקשת שלמה ומשלוחי העץ הגיעו לירושלים: "וישלח חירם אל שלמה לאמר ... אני אעשה את כל חפצך בעצי ארזים ובעצי ברושים" (מלכים א, ה כ"ב). לברושים היה תפקיד בחיפוי הקירות והרצפה: "ויבן את קירות הבית מביתה בצלעות ארזים מקרקע הבית עד קירות הספן צפה עץ מבית ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים" (מלכים א, ו ט"ו). "ואת הבית הגדול חפה עץ ברושים ויחפהו זהב טוב וכו'" (דברי הימים ב, ג ה'). "ושתי דלתות עצי ברושים שני צלעים הדלת האחת וכו'" (מלכים א, ו ל"ד).

העובדה שעצי הברוש לא היו גבוהים כארזים גרמה לכך שתפקידם העיקרי בבנייה היה שונה. בניגוד לארז ששימש בעיקר להכנת קורות הרי שלברוש היו תפקידי חיפוי, בניית רהיטים ודלתות. בשיר השירים (א י"ז) נאמר: "קרות בתינו ארזים רהיטנו ברותים". פירוש המילה "רהיטנו" עשוי להוות מפתח להבנת תפקידם של הברושים ומכאן אולי ניתן לקבל גם רמזים לזהותם. במדרש (שיר השירים רבה, וילנא, פרשה א ב') מצאנו: "רהיטנו ברותים ... דבר אחר: רהיטנו ברותים מקום שהכהנים רהוטים בברותים, היינו מאי דאמר (מלכים א' ו') ויצף את קרקע הבית בצלעות ברושים וכו'". על פי מדרש זה "רהיטנו" הוא פועל המתאר את הליכת או ריצת הכהנים על רצפת הבית. מכאן מסיק רבי יוחנן (שם): "אמר רבי יוחנן: למדה תורה דרך ארץ שיהא אדם מקרה בארזים ומרהיט בברותים, שנאמר קורות בתינו ארזים רהיטנו ברותים". בשיר השירים (שם) מפרש רש"י: "רהיטנו - לא ידעתי אם לשון קרשים או לשון בריחים אך ידעתי שאף בלשון משנה שנינו רהיטי ביתו של אדם הן מעידים בו". בגמרא (יומא, לח ע"א) הוא מפרש: "רהיטנו - לשון דלת, שהוא רץ ונועל רץ ופותח". פירוש נוסף מובא באבן עזרא (שיר השירים, שם): "ברותים - אין לו חבר ויש אומרים שהוא ברושים ויש אומרים כי רהיטנו הוא כמו ברהטים(2) בשקתות המים אם כן יהיו ברותים כמו אבני שיש". לדעת י. פליקס(3) הכוונה במילים "רהיטנו ברותים" היא לקורות משום ש"רהטא" בסורית היא קורה. דבריו עומדים, כמובן, בסתירה למדרש והמפרשים.

על ההבדל בין השימוש בארז ובברוש נוכל ללמוד מהפסוק ביחזקאל (כז ה'): "ברושים משניר בנו לך את כל לחתים ארז מלבנון לקחו לעשות תרן עליך". מפרש רש"י: "את כל לוחתים - הלוחים שנעשית האניה מהם. ארז מלבנון - שם יער שהארזים מצויין בו. תורן - הוא העץ הזקוף וגבוה התקוע בספינה שבו תולין המפרש שקורין בוייל"א בלע"ז ובו נקבים בראשו שהחבל שמושכין בו הספינה נכנס ויוצא בו מש"ט בלע"ז". הארז הגבוה משמש להכנת התורן ואילו מהברוש הנמוך יותר הכינו את הלוחות מהם בונים את גוף הספינה.

ייתכן וההבדל בתפקידם של הארז והברוש בבניית הספינה נובע לא מגבהם השונה אלא מהבדל ברמת היציבות שלהם. במדרש שיר השירים רבה (שם) מצאנו "רהיטנו ברותים ... , אמר ר' יוחנן אין אדם נהנה מן הברותים הזה, למה שהיא נכפפת, היא דעתיה דר' יוחנן, דא"ר יוחנן אני כברוש רענן, אני הוא שכפפתי לעקור יצרה של עבודת כוכבים וכו'". העובדה שהברוש "מתכופף" מונעת את השימוש בו כקורה או כתורן ולכן הוא ראוי רק לציפוי והכנת לוחות לספינה.

זהות ה"ברוש"

לזיהוי הברוש המקראי הוצעו חלופות רבות ונדון בעיקר בשתים מהן: א. שני מינים מהסוג ערער (Juniperus). ב. ברוש מצוי – Cypress (Cupressus sempervirens).

א. ערער ברושי (ערער רם) Juniperus excelsa וערער גלעיני Juniperus drupacea.

במכתב ששלח א. אהרונסון לע. לעף בתאריך 27.7.1911 הוא מספר על מסעותיו בחרמון בהם מצא שרוב עצי הערער כבר נכרתו לצורך הפקת פחם אך המעטים שנשארו נקראו בפי התושבים בשם "ברות'א". מקום שבו נותר עץ בודד של ערער גלעיני (תמונה 1) נקרא "ברות'איה". גם לעף ופליקס סברו שמדובר במיני ערער ובמיוחד המין ערער ברושי (תמונה 2) הגדל בלבנון ובחרמון ונקרא שם בפי התושבים "ברתא". מפסוקים רבים במקרא משתמע שהברוש הוא שכנו של הארז בלבנון ואכן ערער ברושי יחד עם הארז והאשוח הקיליקי מרכיבים את רצועת עצי המחט בהרים הגבוהים של טורקיה, לבנון והחרמון. בחרמון הישראלי שרדו פרטים בודדים של הערער ואילו הארז והאשוח בוראו במהלך מאות השנים האחרונות. גם מבנה הערער הברושי מתאים לפסוקי המקרא משום שהוא מגיע לגובה של 30 מ' ועשוי לשמש כמקור לקורות לבנייה. בדיקה של קורות מבתים בכפרי החרמון הצביעה על שימוש מסיבי במיני ערער לצרכי בנייה. שני מיני הערער נקראו ביוונית Brathy וברומית Bratus והם נקראים בפי התושבים באזור תפוצתם בשם ברותא. שמם של מיני הערער באכדית הוא "ברש" (burashu). ז. עמר מביא דוגמאות נוספות מהספרות מהן משתמע שקיימת זהות בין הברותא והערער (ראו בספרו). אחת מהן היא זיהוי המובא על ידי אסף הרופא: "פרי עץ, הנקרא בלשון ארם בורתא, ובלשון יוון ברותיוס הוא עצי ברושים, ובלשון ערב אבהיל".


תמונה 1. ערער גלעיני צילם: אלי ליבנה		תמונה 2. ערער ברושי צילם: אבנר כהן

ב. הברוש כעץ Cyparissos

תרגום השבעים מפרש בכמה מקומות את השם "ברוש" כעץ Cyparissos הנקרא בעברית בת זמננו ברוש(4) (תמונה 3). במחקר שנערך על קורות עץ שפונו, בעקבות שיפוצים, מגג מסגד אל אקצה נלקחו דגימות מכ – 140 קורות. נמצא שכמעט רבע מהן היו מארז הלבנון וכמחציתן מאלון טורקי. בדיקות פחמן 14 אפשרו לתארך את הקורות ולחלקן לכמה תקופות. חלקן היה מתקופת בניית המסגד אך חלק מהקורות היו מהתקופה הביזנטית ואף מתקופת הבית הראשון. מתקופת הבית הראשון נמצאו קורות ארז, ברוש ואלון. מעניין ששלושת מינים אלו מוזכרים בזכריה (יא ב'): "הילל ברוש כי נפל ארז אשר אדרים שדדו הילילו אלוני בשן כי ירד יער הבציר". ייתכן ונוכחות הברוש בין הקורות העתיקות והעדרו של הערער יש בהם כדי לתמוך בהשערה שהברוש המקראי הוא הברוש המצוי. מאידך גיסא סבר י. פליקס שלא ייתכן שהשתמשו בעצת הברוש (Cupressus sempervirens) לציפוי קירות בית המקדש משום שלקרשיו ריח חריף לא נעים שאינו מתנדף גם לאחר שנים רבות. בנוסף לכך עץ זה גדל פה ושם בלבנון אך לא במקומות גבוהים כחרמון הוא שניר שצויין כמקום גידולו של הברוש (יחזקאל, כז ה'). לעץ זה אין חשיבות רבה לבנייה והתקנת כלים כפי שנאמר על ה"ברוש".

זיהויים נוספים

תרגום עקילס הוולגטה ומדרש תנחומא זיהו את הברוש כאשוח (Abies). "אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדו, ברוש אלטין וכו'" (תנחומא, ורשא, תרומה סימן ט). רש"י ורד"ק מזהים את הברוש כעץ אשכרוע (Buxus). מפרש רש"י (ראש השנה, כג ע"א): "ברתא - בוס"ו בלעז". לעז זה הוא האשכרוע הנקרא בצרפתית Buis (ראו עוד במאמר "ובה שני גורלות. של אשכרוע היו"). הרד"ק (ערך "ברש") תירגם: "... מין ממיני ארז בוש"ו בלעז". מולדנקה מזהה את הברוש כמין של אורן (Pinnus) ובמיוחד אורן ירושלים (תמונה 4) אך גם אורן ברוטיה. זיהוי זה בעייתי משום שאורן ירושלים לא גדל בלבנון ואילו אורן ברוטיה אמנם גדל שם אך לא בסמיכות לארז. לדעת ז. עמר ה"ברוש" הוא עץ מחטני וייתכן ושם זה כולל את שני הסוגים: ברוש (Cupressus) וערער (Juniperus) משום שהם דומים זה לזה במבנה עליהם הקשקשני ובית גידולם.


תמונה 3. ברוש		תמונה 4. אורן

(1) תאור הברוש כעץ מניב פרי מעורר קושי שהרי הוא נמנה בין מיני ה"ארז" שהם עצי סרק. י. פליקס הציע שהכוונה לערער רם שיש לו פרי קטן ראוי לאכילה. לחילופין הוא הציע שהושע התכוון לחזון אחרית הימים שבהם ישאו גם עצי סרק פירות בדומה לארז בנבואת יחזקאל (יז כ"ג): ".... ונשא ענף ועשה פרי והיה לארז אדיר".
(2) רש"י (בראשית, ל ל"ח): "ברהטים - במרוצת המים, בבריכות העשויות בארץ, להשקות שם הצאן".
(3) עצי יער ונוי, עמ' 174 הערה 28.
(4) התרגום איננו עקבי בכל המקומות.

מקורות עיקריים:

ז. עמר, צמחי המקרא, הוצאת ראובן מס, ירושלים תשע"ב (עמ' 159-161).
י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 79-80).
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי - צמחי התנ"ך וחז"ל (172-175).
א. שמחוני ומ. א. כסלו (תש"ע). שרידי מזון של יושבי מערות הרומח בסופו של מרד בר-כוכבא, בתוך: ח' אשל ור' פורת (עורכים). מערות המפלט מתקופת מרד בר-כוכבא, קובץ שני, (עמ' 127-108). ירושלים: החברה לחקירת ארץ-ישראל ועתיקותיה ומכון יסלזון לחקר תולדות ישראל לאור האפיגרפיה.

לעיון נוסף:

ש' לב-ידון, נ' ליפשיץ וי' ויזל, "כרונולוגיית טבעות של קורות עצי ארז הלבנון מגג מסגד אל-אקצה", ארץ-ישראל, י"ז (תשמ"ד), עמ' 96-92.
ערכים ב"צמח השדה": "ברוש מצוי"; "ערער ברושי"; "ערער גלעיני ", "ערער אדום", "מרווה משולשת".

לריכוז המאמרים העוסקים במיני ה"ארזים" הקש/י כאן.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים