כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > כרכום הגינה - "ככורכמא דרישקא..." (בבא בתרא טז ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

כורכמא דרישקא זביני לך – כרכום

"אמר ליה ריש לקיש לרבי יוחנן: לדידך דאמרת רבייה באה לעולם, מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב? אמר לו: נהי דלא נכפלו בשמות אבל נכפלו ביופי, דכתיב: ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות, ויקרא שם האחת ימימה, ושם השנית קציעה, ושם השלישית קרן הפוך. ימימה שהיתה דומה ליום, קציעה שהיה ריחה נודף כקציעה, קרן הפוך, אמרי דבי רבי שילא: שדומה לקרנא דקרש. מחייכו עלה במערבא קרנא דקרש לקותא היא? אלא אמר רב חסדא: ככורכמא דרישקא במיניה שנאמר כי תקרעי בפוך עיניך" (בבא בתרא, טז ע"ב).

פירוש: אמר ליה [לו] ריש לקיש לר' יוחנן: לדידך דאמרת [לשיטתך שלך שאתה אומר] שעל ידי הבנות רבייה באה לעולם, מפני מה לא נכפלו בנותיו של איוב, שהרי בסוף כפל לו הקדוש ברוך הוא כל מה שאיבד, ומדוע לא כפל לו גם את מספר בנותיו? אמר לו: נהי [אם אמנם] שלא נכפלו בשמות, שלא נתרבו במספר, אבל נכפלו ביופי, דכתיב [שנאמר] "ויהי לו שבענה בנים ושלוש בנות, ויקרא שם האחת ימימה ושם השנית קציעה ושם השלישית קרן הפוך (וכולן נקראו כך על שם יופין): ימימה שהיתה דומה ביופיה ליום, קציעה שהיה ריחה נודף כצמח הבושם קציעה, קרן הפוך אמרי דבי [היו אומרים חכמים מבית מדרשו] של ר' שילא: שדומה לקרנא דקרש [לקרן של חד־קרן] שקרניו יפות ביותר. מחייכו עלה במערבא [היו צוחקים על כך בארץ ישראל], הלא קרנא דקרש לקותא היא [קרן של קרש ליקוי הוא] אם אדם נראה כמוהו! אלא אמר רב חסדא: ככורכמא דרישקא במיניה [כמו כרכום של נרד שהוא מעולה במינו] ו"קרן" במשמעות: גינה, ערוגה של פוך. וראיה לדבר ש"פוך" עניינו תכשיט, שנאמר: "כי תקרעי בפוך עיניך לשוא תתייפי" (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: כרכום הגינה שם באנגלית: Saffron שם מדעי: Crocus sativus

שמות נרדפים במקורות: מוריקא, כורכומא דרישקא

נושא מרכזי: מהו כורכמא רישקא?

לריכוז המאמרים שנכתבו על כרכום הגינה וקורטם הצבעים הקש/י כאן.

בסוגייתנו מוזכר הכרכום כדוגמה לצמח בושם מעולה ולכן סימל את יופיה של בת איוב. רש"י מפרש: "כורכמא דרישקא - כרכום של גן הגדל בגינה: במיניה - שהוא מעולה ממין שאר בשמים". הכרכום מוזכר פעם אחת במקרא כצמח בושם: "שְׁלָחַיִךְ פַּרְדֵּס רִמּוֹנִים עִם פְּרִי מְגָדִים כְּפָרִים עִם נְרָדִים. נֵרְדְּ וְכַרְכם קָנֶה וְקִנָּמוֹן עִם כָּל עֲצֵי לְבוֹנָה מר וַאֲהָלוֹת עִם כָּל רָאשֵׁי בְשָׂמִים" (שיר השירים, ד' י"ג-י"ד). בשמים דומים מוזכרים גם בברייתא בתיאור הקטורת: "תנו רבנן: פיטום הקטרת הצרי והציפורן והחלבנה והלבונה משקל שבעים של שבעים מנה. מור וקציעה שיבולת נרד וכרכום, משקל ששה עשר של ששה עשר מנה, הקושט שנים עשר וכו'" (כריתות, ו ע"א).

רוב הפרשנים זיהו את הכרכום המקראי והנזכר בספרות חז"ל עם הצמח כרכום הגינה כפי שהוא נקרא בפינו היום. מקור השם הוא בסנסקריט(1) בה הוא נהגה Krokos בדומה לשם הלטיני של הכרכום – Crocus. בארמית וערבית הצמח נקרא זעפרן כנראה הטייה של המילה אספר (Asffar) שתרגומה לערבית הוא צהוב. הצבע הצהוב קשור לאבקה המיוצרת על ידי שחיקת הצלקות ושימשה לצביעה. הצלקות עצמן הן בצבע ארגמני. רש"י והרשב"ם במקומות שונים מפרשים: "כורכמא דרישקא ... קרוג אוריינטי"ל" שתירגומו "כרכום מזרחי".(2) את הפסוק בויקרא "אשה כי תהייה זבה" (ויקרא, טו י"ט) מפרש תרגום יונתן: "ואנתתא ארום תהי דייבא אדם סמוק ואוכם ומוריק הי כגון זעפרנא או הי כמו דגרגישתא או הי כמזג חמר סימוק ..". לפי התרגום צבע הזוב צהוב כעין הזעפרן. ההקבלה המדוייקת למשנה: "חמשה דמים טמאים באשה, האדום והשחור, וכקרן כרכום, וכמימי אדמה, וכמזוג. בית שמאי אומרים: אף כמימי תלתן וכמימי בשר צלי ובית הלל מטהרים" (נדה, יט ע"א) ממקמת את הזעפרן מול הכרכום.

תרגום השם כרכום לזעפראן מופיע ברס"ג (אגרון עמ' 252), אבן ג'נאח (ערך "כרכם") וברד"ק (ערך "כרכם") שכתב: "הוא שקורין לו בערבי זעפראן וידוע הוא". סכום שמותיו של הכרכום מובא בספר "שלטי הגיבורים" (פרק פד, עמ' פט) שכתב רבי אברהם פורטליאונה(3): "... והנה היונים קוראים הכרכום קרוקוס בחולם, הלאטיני קרוקוס בו"יו שורק, הערביים זאהאפארן, הספרדים אזאפארן, האשכנזים והאיטלקים והצרפתים סאפאראנו או זאפאראנו". בשפות אירופיות שונות משמש השם זעפרן בהטיות ושינויים קלים. באנגלית, למשל Saffron.

רוב החוקרים מסכימים לזיהוי זה ומשערים שבתקופת המשנה והתלמוד שימש הכרכום כגידול מועדף לניצול שטחים קטנים בגלל מחירו הרב ובהקשר זה הוא נזכר בסוגיות רבות. אם לגבי המילה "כורכומא" הדברים ברורים די הצורך הרי שהתוספת "רישקא" מסופקת יותר. יש מפרשים על פי משמעות המילה בסורית סיבים או שיער. כרכום הסיבים מובנו כרכום העשוי מסיבים. תיאור זה מתאים לאופן בו נראה הכרכום לפני שחיקתו שהרי הצלקות של הפרח נראות לאחר איסופן כסיבים דקים או שערות. בערוך מפורשת המילה "רשק" כנרד (שם בושם) ואם כן כורכמא דרישקא הוא כרכום של נרד או אולי תערובת של שני בשמים.

הכרכום מוזכר בתלמוד פעמים רבות כצמח שגידלוהו בארץ ולדעת י. פליקס(4) הכוונה לכרכום הגינה. פליקס מתפלמס עם לעף הסובר שהכרכום המקראי והמוזכר בברייתא הוא צמח שונה מהכרכום בתלמוד. לדעתו הכוונה במקורות הקדומים לצמח הנקרא כורכומה ארוכה (Curcuma longa) הקרוב לזנגוויל וגדל בהודו. בגלל צבעם הדומה של חומרי הגלם המופקים מהכרכום והכורכומה ארוכה הועבר מאוחר יותר שמה של האחרונה לכרכום. לעף מסיק את עמדתו מתוך כך שהן הפסוק בשיר השירים והן הרשימה של סממני הקטורת כוללים שמות של צמחים הגדלים בהודו. מעניין לראות שאכן במקורות מאוחרים שונים קיים בילבול בין הכרכום והכורכום למרות שמדובר בצמחים ממשפחות שונות. אגב הבילבול רב גם בפי סוחרי וצרכני שני סוגי התבלינים. חלק הצמח המנוצל בכרכום והכורכום שונה. בכורכומה ארוכה - ה"כרכום ההודי" מפיקים שמן אתרי מקנה השורש ואילו בכרכום מנצלים את צלקות הפרח. קיימת סברה שהכרכום שגידלוהו בארץ הוא צורה מתורבתת של המין כרכום נאה (Crocus pallasii) הגדל בצפון הארץ ובכמה אתרים בהרי יהודה.

הכרכום (Crocus) הוא סוג צמח רב שנתי ממשפחת האירוסיים הכולל כ – 90 מינים המאכלסים בתי גידול מגוונים ממרכז אירופה ומזרחה עד סין. בישראל גדלים כ- 10 מינים הנכללים בסוג זה. הצלקות של מין תרבותי של כרכום – כרכום הגינה (Crocus sativus) הן המקור לתבלין חשוב ויקר בצבע צהוב - הזעפרן. הזעפרן נחשב מזה עשרות שנים לתבלין היקר ביותר ביחס למשקלו מחירו של ק"ג אחד של תבלין מגיע עד 6,000 דולר. יש עדויות על השימוש בכרכום לפני יותר מכ - 3,000 שנים. הצלקות (ראו בשרטוט ובתמונות) נאספות מתוך הפרח כאשר הוא בשיא פריחתו לאחר מכן הן מיובשות ונמכרות שלמות או כאבקה טחונה לתיבול, רפואה, בושם וצביעת מזון. לפחות מדברי התוספתא (מעשר שני, פ"א י"ד) עולה שעיקר תפקיד הכרכום היה בהענקת צבע לתבשיל ולא בטעם. רבי שמעון אומר משום רבי אליעזר: כרכום אין ניקח בכסף מעשר לפי שאין בו טעם אלא למראה. הכרכום שימש גם לצביעת טקסטיל.


כרכום הגינה – החץ מצביע על הצלקות מהן מכינים את תבלין הכרכום		כרכום חורפי – קרוב משפחה של כרכום הגינה הגדל באיזורים ים תיכוניים בישראל.

הרחבה

בספרות חז"ל מוזכר הכרכום פעמים רבות בשם "מוריקא" בגלל צבעו הצהוב שבלשון חז"ל נקרא ירוק. הכרכום שימש לצביעת צבע צהוב ולכן שימשו הטיות של המלה כרכום בפעלים המתייחסים לצבע צהוב. מכאן למשל הביטוי "נתכרכמו פניו" - כלומר הצהיבו מבושה או ממחלה(5). על קשר זה בין השמות כתב אליהו בן אשר הלוי לויטה אשכנזי(6) (בנספח לרד"ק, ערך "כרכם"): "... ונקרא הכרכום מוריקא על שם צבעו שהוא ירקרק. וכן הכובעים שנושאים היהודים במדינת וינצי"א נקראו כובעין כרוכמין". בהמשך מוסיף אליהו לויטה הערה מרירה: "ואני עשיתי סימן לפרט השנה בעת ההיא כל ראיה"ם יכירום בגימטריא רנ"ו(7) . גם יכירום לשון כרכום". אנו מוצאים כאן גילגול של צו האפיפיור מהמאה ה – 13 שפקד על היהודים לשאת טלאי צהוב צבוע בכרכום. המשכה של גזירה זו היה במגן דוד צהוב שנשאו היהודים על דש בגדיהם בתקופת השלטון הנאצי.

ביולוגיה

הכרכום הוא סוג במשפחת האירוסיים. תפוצת הסוג כרכום היא הולוארקטית(8) והיא כוללת את האזורים האירו-סיבירי, הים-תיכוני והאירנו-טורני. מרכז התהוות הסוג הוא בהרי הבלקן ובמזרח התיכון. תפוצתם העיקרית של האירוסיים היא באזורים בעלי אקלים משתנה מעונה לעונה, עם העדפה לבתי-גידול פתוחים, עשבוניים, או בתות וחורשים דלילים. ברוב המינים עונת הפעילות היא רק בחלק מהשנה ובחלק האחר הצמח נמצא בתרדמה. כל האירוסיים הם עשבוניים בעלי איבר אגירה תת-קרקעי (קנה שורש, פקעת או בצל). העלים סרגליים ומקופלים בדרך כלל לאורכם.

חלק מהחוקרים סוברים שהאירוסיים נגזרו ממשפחת השושניים. למעשה ניתן לראות דמיון רב בין שלוש המשפחות הקרובות: שושניים, נרקיסיים ואירוסיים, אך קיימים הבדלים חדים ביניהן המסייעים באבחנה. לשלוש המשפחות יש סמטריה דומה שבה קיימים בפרח 4-5 דורים (קומות של איברים) כאשר בכל דור יש שלושה איברים. בשושניים ובנרקיסיים קיימים 5 דורים לפי הסדר הבא (מלמטה למעלה): 3 עלי כותרת, 3 עלי כותרת, 3 אבקנים, 3 אבקנים, 3 עלי שחלה. האירוסיים נבדלים משתי הקבוצות הראשונות בכך שיש להם רק דור אחד של אבקנים כלומר רק 3 אבקנים (ראה בתמונות) ושלוש צלקות. האירוסיים והנרקיסיים שונים מהשושניים במיקום השחלה יחסית לעטיף (עלי הכותרת). לאירוסיים ונרקיסיים שחלה תחתית ואילו לשושניים שחלה עילית(9). מאפייני הסוג כרכום הם הפקעת עטופה בקליפות סיביות, קרומיות או עשויות כרשת, שבמקורן הן שרידים של בסיסי עלים. הפקעת חד-שנתית, כל שנה היא מתרוקנת, ומעליה מתמלאת פקעת חדשה, הנמשכת כלפי מטה על-ידי שורשים מתכווצים. הפרחים בוקעים יחידים, כל פרח עטוף במתחל קרומי בן 1- 2 עלים. הפרח סימטרי, זקוף, בצורת משפך או גביע צר. בשעת הפריחה השחלה ממוקמת מתחת לפני הקרקע ורק עם הבשלת הזרעים מתארך עוקץ הפרח ומעלה את הפרי מעל לפני הקרקע. לפרח 3 אבקנים. המאבקים גדולים, מוארכים ובסיסם דמוי-חץ. עמוד-העלי מתפצל ל - 3 סעיפים, ובמינים רבים מתפצל כל סעיף לאונות נימיות רבות. הפרי הלקט (פרי יבש דמוי קופסה) מוארך הנפתח ב - 3 קשוות.

המין המתורבת הוא רב שנתי הפורח בסתיו לאחר תרדמת הקיץ. הוא אינו קיים כצמח בר. הוא צמח עקר שאב המוצא שלו הוא כנראה המין הים תיכוני Crocus cartwrightianus שמוצאו מכרתים ולא כפי שחשבו בעבר במרכז אסיה. הוא טופח על ידי מגדלים שהעדיפו צמחים בעלי צלקות ארוכות ככל הניתן. הצלקות הקיימות היום במין זה הן בצבע ארגמן ובאורך של 25–30 מ"מ. הזרעים אינם פוריים ולכן הרבייה מותנית בסיוע האדם(10). יש צורך לעקור את הפקעות מתוך הקרקע להפריד ולשתול מחדש. מכל פקעת אם חד שנתית מתקבלות כעשר פקעיות. הצמח גדל בצורה המיטבית באור שמש ישיר ובקושי בתנאי צל. המיקום הטוב הוא במדרונות הפונים אל השמש. מרחקי השתילה והעומק משפיעים על היבול והם תלויים בתנאי הסביבה הספציפיים לכל איזור. הגידול האופטימלי הוא בקרקעות תחוחות ומנוקזות היטב העשירות בחומר אורגני.

איסוף הצלקות צריך להתבצע במהירות עם עלות השחר משום שהפרחים קמלים במהירות עם חלוף היום. בנוסף לכך הפריחה של האוכלוסיה מוגבלת לתקופה של שבוע עד שבועיים. שתי עובדות אלו מחייבות גיוס כח עבודה רב ומיומן על מנת לרכז מאמץ במשך תקופה קצרה. מ – 150 פרחים ניתן להפיק גרם של צלקות יבשות. כדי לייצר 12 גרם זעפרן יבש יש צורך בק"ג אחד של פרחים.

הזעפרן מכיל כ – 150 תרכובות שונות נדיפות ומעוררות ניחוח. יש בו גם תרכובות פעילות לא נדיפות כמו למשל ליקופן. הליקופן הוא פיגמנט מסוג קרוטינואיד בצבע אדום מבריק, המצוי בעגבניות ובפירות אדומים אחרים. ליקופן הוא הקרוטינואיד השכיח ביותר בגוף האדם והוא אחד מנוגדי החמצון הקרוטינואידים החזקים ביותר.

(1) היא שפה הודו-איראנית. זוהי ככל הנראה השפה העתיקה ביותר מבין משפחת השפות ההודו-אירופיות.
(2)  ד"ר מ. קטן ב"אוצר לעזי רש"י".
(3)  היה רב ורופא באיטליה (א' בניסן ה'ש"ב (1542) - כ"ט בתמוז ה'שע"ב).
(4)  יהודה פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 249).
(5) ביטוי זה מופיע פעמים רבות בעיקר בירושלמי ובמדרשים למשל: "... אמרה להן (אמו של רבי ישמעאל) גיערו בישמעאל בני שאינו נוהג בי בכבוד באותה שעה נתכרכמו פניהם של רבותינו וכו'" (ירושלמי, פאה, פ"א הל' א'). במשנה בכלים (פט"ו מ"ב) אנו מוצאים: "ארובות של נחתומים טמאות ושל בעלי בתים טהורות סרקן או כרכמן טמאות וכו'". מפרש הרמב"ם: "ושל בעלי בתים לא היה להן צורת כלי ולפיכך אינן מתטמאין אלא אם כן צבען ויפה אותן שאז נעשת להן צורת כלי. וסרק שם "אלזנגפר". וכרכום שם "אלזעפראן"". ב"פתרון תורה" (תזריע, עמ' 39) נאמר לגבי חמשה מיני דמים: "... דם אדם למה? מפני שהאדימה פניו של אדם הראשון (חווה), דם שחור למה? מפני שהשחירה פניו של אדם הראשון, אמרו חכמים: בשעה שאכל אדם הראשון מפרי העץ נמצא גוזל ונעשו זיו פניו שחור. דם כקרן כרכום מפני שכרכמתו פניו וכו'" (תודה לרב י. בן דב על ההפניה למקורות אלו).
(6)  נקרא גם אליהו בחור או הבחור (י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים.
(7)  "פרט השנה" היא השנה בהחסרת מספר האלפים (רנ"ו במקום הרנ"ו). המשפט "כל ראיה"ם יכירום הוא על פי הפסוק בישעיהו (סא ט') "וְנוֹדַע בַּגּוֹיִם זַרְעָם וְצֶאֱצָאֵיהֶם בְּתוֹךְ הָעַמִּים כָּל־רֹאֵיהֶם יַכִּירוּם כִּי הֵם זֶרַע בֵּרַךְ ה'".
(8)  זה שמה של ממלכת צמחים המשתרעת על פני כל היבשות הצפוניות.
(9) שחלה עילית היא שחלה הממוקמת מעל הנקודה ממנה יוצאים עלי העטיף.
(10) העקרות נובעת מכך שהצמח טריפלואידי כלומר יש לו שלוש מנות כרומוזומים במקום שתים ולכן לא מתאפשרת חלוקת הפחתה לצורך יצירת תאי המין.

רשימת מקורות:

י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 249-250).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 11 (עמ' 235,250).
Wikipedia – Saffron

לעיון נוסף:

ז. עמר, ספר הקטורת (עמ' 112-117) על זיהוי הכרכום, הכרכום בקטורת, זיוף הכרכום, גידול הכרכום בתקופה העתיקה.
מאמרו של עוז גולן - איזכורים רבים של הכרכום במקורות תורניים כולל ראשונים ואחרונים.
אתר צמח השדה

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים