|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם – גרגרנית החילבה (יוונית)
"דתנן: מי שהיו לו חבילי תלתן של כלאי הכרם ידלקו, נתערבו באחרות כולן ידלקו, דברי ר' מאיר; וחכ"א: יעלו באחד ומאתים; שהיה ר"מ אומר: כל שדרכו לימנות מקדש, וחכ"א: אינו מקדש אלא ששה דברים בלבד, ר"ע אומר: שבעה וכו'" (יבמות, פא ע"ב).פירוש: דִּתְנַן [שכן שנינו במשנה]: מִי שֶׁהָיוּ לוֹ חֲבִילֵי תִלְתָּן שהיו שֶׁל כִּלְאֵי הַכֶּרֶם יִדָּלְקוּ (יישרפו באש), שכלאי הכרם אסורים בהנאה. נִתְעָרְבוּ חבילות אלה בַּאֲחֵרוֹת כּוּלָּן יִדָּלְקוּ, אלו דִּבְרֵי ר' מֵאִיר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: יַעֲלוּ (יתבטלו) בְּאֶחָד וּמָאתַיִם. שֶׁהָיָה ר' מֵאִיר אוֹמֵר: כָּל שֶׁדַּרְכּוֹ לִימָּנוֹת, שהוא דבר חשוב לעצמו, שאינו נמכר במשקל או בכמויות גדולות, אלא כל פרט ממנו נמנה מְקַדֵּשׁ, ופוסל את הכל, ואינו בטל. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵינוֹ מְקַדֵּשׁ בשל אי-התבטלותם, אֶלָּא שִׁשָּׁה דְּבָרִים בִּלְבַד. ר' עֲקִיבָא אוֹמֵר: שִׁבְעָה. אֵלּוּ הֵן הדברים שאינם בטלים, מפני שהם חשובים כשלעצמם (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
לריכוז המאמרים שנכתבו על גרגרנית החילבה הקש/י כאן.
ממהלך הסוגיה משתמע שחבילות התלתן היו בעלות ערך רב דבר שהשפיע על ההלכות הנוגעות לביטולן ברוב. הדבר מסייע במידת מה על ההשערה שהתלתן בלשון המשנה איננו הצמח מהסוג Trifolium הנקרא בימינו בשם זה, ומשמש כמספוא לבהמות, אלא הצמח גרגרנית החילבה שנקראה בעבר גרגרנית יוונית. בלשון העם הצמח נקרא "חילבה". ממהלך הסוגיה משתמע שחבילות התלתן היו בעלות ערך רב דבר שהשפיע על ההלכות הנוגעות לביטולן ברוב. הדבר תומך במידת מה בהשערה שהתלתן בלשון המשנה איננו הצמח מהסוג Trifolium הנקרא בימינו בשם זה, ומשמש כמספוא לבהמות, אלא הצמח גרגרנית החילבה שנקראה בעבר גרגרנית יוונית. בלשון העם הצמח נקרא "חילבה". תמיכה נוספת בזיהוי ניתן לקבל מהשימוש הרב והמגוון שנעשה בגרגרנית החילבה בתחומים שונים (ראו במאמר "מי שהיו לו חבילי תלתן של טבל" (ביצה, יג ע"א)). רש"י זיהה את הרוביא עם התלתן (ראו במאמר "קרא ורוביא כרתי וסילקא ותמרי"). המפרש כותב כאן: "תילתן - מין תבלין וחבילין חשוב מאד שאף טעם העץ שוה לפרי ובלע"ז פינוגר"י". ד"ר משה קטן (1) מתרגם פינוגר"י (fenoggre) = חילבה (גרגרנית יוונית, צמח המשמש לתבלין). בליקוטי רש"י: "תילתן – מין קטנית למתק קדירה פילוג"ר בלע"ז". ביבמות (פא ע"א) הגירסה פניגר"י. חשוב לציין שהמונח "למתק" איננו כפי שמקובל בשפתינו היום אלא כוונתו לתהליך המכשיר את הירק למאכל גם אם טעמו שונה מאשר מתוק. הרמב"ם בפיהמ"ש (תרומות, פ"י מ"ה): "תלתן, ידוע, ובערבי חלבה, וידוע כי תרומה ומעשר שני אין חייב בהן אלא הזרעים הנאכלים בלבד, ודין ההקדש והשביעית והכלאים נוהג בזרעים ובעץ. והתלתן טעם עצו כטעם זרעו קרובים זה לזה". רע"ב מציין את השמות בערבית ובלע"ז: "תלתן - בערבי חולב"א, ובלע"ז פינגריג"ו". זיהוי זה מקובל פה אחד על כל המפרשים והחוקרים. שם הסוג Trigonella הוא סיומת לטינית של המילה היוונית trigonon כלומר בעל שלוש זוויות. שם זה קשור כנראה לצורה המשולשת של הפרחים(2). משמעות השם הלטיני של המין foenum graecum שהיא "שחת יוונית" נובעת כנראה מריח השחת החזק של הצמח היבש ומוצאו הים תיכוני. השם הלטיני נשמר בשפות אירופאיות שונות כמו באנגלית Fenugreek. גרגרנית החילבה שימשה בעודה ירוקה כמספוא ותרמיליה הירוקים נאכלו על ידי האדם. לאחר ההבשלה השתמשו בזרעיה להכנת מאכל חריף.
(1) ב"אוצר לעזי רש"י".
לעיון נוסף:ח. צ. אלבוים, תשס"ח, מסורות הזיהוי של צמחי משנת כלאיים, עבודה לשם קבלת תואר מוסמך, בר אילן (עמ' 171-172).
גרגרנית החילבה באתר צמח השדה.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות |
