כניסה הרשמה

פורטל הדף היומי > להרחיב > שומשום - "כי קריא לשומשמא" (סוטה ג ע"ב)

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו

תוקפא בביתא כי קריא לשומשמא – שומשום מזרחי

"א"ר חסדא: זנותא בביתא כי קריא לשומשמא. וא"ר חסדא: תוקפא בביתא כי קריא לשומשמא. אידי ואידי באיתתא, אבל בגברא לית לן בה" (סוטה, ג ע"ב).

פירוש: אגב דברי ההלכה שנאמרו עד כאן מביאים כמה עניינים באגדה השייכים לנושא הכללי של הסוטה. אָמַר רַב חִסְדָּא: זְנוּתָא בְּבֵיתָא כִּי קָרְיָא לְשׁוּמְשְׁמָא [זנות בבית מזיקה כמו תולעת לשומשומים], שכשם שהתולעת מכלה את השומשומים, כך הזנות הורסת את הבית. וְאָמַר רַב חִסְדָּא: תּוּקְפָא בְּבֵיתָא [כעס בבית] כִּי קָרְיָא לְשׁוּמְשְׁמָא [כמו תולעת לשומשומים] שהורסת את הבית. ומעירים: אִידִי וְאִידִי [זה וזה] זנות וכעס שהורסים את הבית, נאמרו בְּאִיתְּתָא [באשה] אֲבָל בְּגַבְרָא לֵית לָן [באיש אין לנו] בָּהּ, משום שכעסו וזנותו אינם משפיעים כל כך על הבית כולו (באדיבות ה"תלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: שומשום מזרחי שם באנגלית: Sesame שם מדעי: Sesamum indicum - Sesamum orientale

נושא מרכזי: מהו "קריא לשומשמא"?

לריכוז המאמרים שנכתבו על השומשום הקש/י כאן.

את הביטוי "קריא לשומשמא" מפרש רש"י: "קריא - תולעת של שומשמין האוכלתן כך הזנות מחרבת את הבית". על פי פירושו לא ברור מה ייחודו של הנזק הנגרם לשומשום. באותה מידה ניתן היה להשוות לנזק הנגרם על ידי "תולעים" לגידולים רבים אחרים. תוספת משמעותית ניתן למצוא בפירוש הר"ח(1): "... כמו התולעת והרקב בשומשמין שמכלין אותן בזמן קרוב, כן הזנות מכלה הבית ומחרבת אותו וכו'". בלשון זו פירש גם הערוך (ערך "קרייה"). הדגש הוא על המילים "בזמן קרוב". השומשום מסמל את הגרגיר הקטן ביותר הנאכל שלם על ידי האדם (ראו במאמר "כביצה חסר שומשום אינו מטמא") ואם כן ייתכן שמשך הזמן הדרוש לחיסולו על ידי זחל החרק החודר אליו ("תולעת") הוא הקצר ביותר(2). כוונת המשל לציין את המהירות שבה עלול להתרחש חורבן מוחלט של בית שיש בו זנות או כעס. עלינו לזכור שבלשון המקרא וחז"ל "תולעת" איננה במובן הזואולוגי המודרני אלא שם המציין זחלים של חרקים וקבוצות נוספות של בעלי חיים מאורכים, רכים וחסרי רגליים או בעלי צורה לא אחידה (ראו עוד במאמר "אי לעבדם אפילו שלשול קטן נמי").

אין בידינו נתונים מספיקים על מנת לזהות את ה"תולעת" התוקפת את השומשום ובמיוחד משום שמספר החרקים המזיקים של השומשום גדול מאד. לקושי בזיהוי מוסיפה העובדה שאין בדברי הגמרא קביעה באיזה שלב ממחזור החיים של הצמח מתבצעת ההתקפה. חרקים עלולים לגרום נזק לעלים, לתרמילים ולזרעים. הנזק לזרעים עלול להתרחש בשדה או במחסנים על ידי מזיקים שונים. אנחנו נתרכז בנזקים הנגרמים לזרעי השומשום הנמצאים כבר במחסנים. באוגנדה התבצעו מחקרים רבים הקשורים לשומשום משום שהוא גידול חשוב מאד במדינה זו ומהווה חלק נכבד של הסחר המקומי. מחקר(3) שבדק מהם הגורמים ליבול הדל באזור מסוים בהשוואה לאזורים אחרים במדינה זו מצא שקיימים גורמים רבים התורמים לירידה בכמות היבול והחשוב בהם הוא פגיעה על ידי מזיקים ומחלות. נספרו 38 חרקים התוקפים בשלבי הגידול השונים. המזיקים העיקריים של הזרעים המאוחסנים היו מין של חיפושית הקמח Tribolium castaneum Hbst (תמונות 1-2) ועש השקד Ephestia cautella Lep (תמונות 3-4). מינים אלו קוסמופוליטיים ומתקיפים סוגי מזון שונים ולכן סביר מאד שהם היו נפוצים גם באזורנו.

מחקר אחר(4) בדק את הנזק שגורם החרק פשפש השומשום (Sordidus Elasmolomus) בתנאי שדה ובתנאי מעבדה. בשני המצבים ניזוק חלק משמעותי של היבול. החוקרים מצאו שאריזה בשקים מצופים בחומר פלסטי מגינה היטב על היבול בניגוד לשקי יוטה. בנוסף הם המליצו לחקלאים לשלוח את היבול לשווקים במהירות האפשרית על מנת להקטין את היקף הנזק. לאור העובדה שהפשפשים נכללים בעל סדרת בעלי גילגול חסר הרי שהם חסרים את שלב הזחל כלומר את שלב ה"תולעת" ולכן, אם נקבל את פירושי הראשונים הנ"ל, פשפש השומשום לא יכול להיות מועמד להקרא "קריא דשומשמא".

הסברים אחרים מובאים ב"שיטה מקובצת" (סוטה, ג ע"ב): "כי קריא לשומשמא - פירש הקונטרס קריא תולעת של שומשמין. ויש מפרשים קריא קרי שהוא חם ושומשמין הוי מין תולעת וכל דבר חם קשה לזה התולעת. ויש מפרשים קריא לשון קרירות דכל דבר קר קשה לו. הרא"ש ז"ל בתוספותיו. [ובערוך ערך קריא פירש כפירוש רש"י. צעיר אי"ן]". רבי בנימין מוספיא ב"מוסף הערוך" (ערך "קרייה") כתב: "פירוש בלשון רומיי רקב". ח. י. קאהוט מזהה את מילה זו עם המילה הלטינית caries שמשמעותה רקבון.


תמונה 1. חיפושית הקמח - בוגר צילם: Eric Day		תמונה 2. חיפושית הקמח - זחל (משמאל) וגולם צילם: Mnolf


תמונה 3. עש השקד - בוגר צילום: CSIRO		תמונה 4. עש השקד - זחלים בתרמיל י בוטנים צילום: Clemson University

הרחבה

השומשום או השומשומין הוא אחד מגידולי השמן הראשונים שתורבת. עיקר השמוש הוא בזרעים לצורך הפקת שמן אבל הם גם נאכלים בצורות שונות. השמן נחשב לשמן משובח לאכילה אך ניתן היה להשתמש בו גם למאור. במשנה נאמר: "אֵין מַדְלִיקִין בְּשֶׁמֶן שְׂרֵפָה בְּיוֹם טוֹב. רַבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר, אֵין מַדְלִיקִין בְּעִטְרָן, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת. וַחֲכָמִים מַתִּירִין בְּכָל הַשְּׁמָנִים, בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין, בְּשֶׁמֶן אֱגוֹזִים, בְּשֶׁמֶן צְנוֹנוֹת, בְּשֶׁמֶן דָּגִים וכו'" (שבת, פ"ב מ"ב). "הַנּוֹדֵר מִן הַיַּיִן, מֻתָּר בְּיֵין תַּפּוּחִים. מִן הַשֶּׁמֶן, מֻתָּר בְּשֶׁמֶן שֻׁמְשְׁמִין. מִן הַדְּבַשׁ, מֻתָּר בִּדְבַשׁ תְּמָרִים וכו'" (נדרים פ"ו מ"ט). מפרש הרמב"ם במשנה זו: "ושומשמין, נקרא בערבי אלסמ"ס". לדעת המפרשים מותר בשמן שומשומין שהרי הוא נדר משמן שהוא בסתם שמן זית ולא שמן שומשומין.

על העובדה שהשומשום נאכל ועל כך שגרגיריו קטנים ניתן ללמוד מהמשנה: "הַנּוֹפֵחַ בָּעֲדָשִׁים לְבָדְקָן אִם יָפוֹת הֵן, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן ... וְהָאוֹכֵל שֻׁמְשְׁמִין בְּאֶצְבָּעוֹ, מַשְׁקִין שֶׁעַל יָדוֹ, רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר, אֵינָן בְּכִי יֻתַּן. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים, בְּכִי יֻתַּן" (מכשירין פ"א מ"ו). גדלם הקטן של גרגירי השומשום לא מאפשר את אכילתם אלא על ידי אצבע.

הרמב"ם מתייחס לשומשום כקיטנית וכך גם מקובל בשפת היום יום. לעיתים מוזכר השומשום בנשימה אחת עם הקטניות לעניין הלכות פסח. אומר הרמב"ם (כלאים, פ"א ה"ח: "הזרעונין נחלקין לשלשה חלקים. האחד מהן הוא הנקרא תבואה. והיא חמשה מינין, החטים והכוסמין והשעורין ושבולת שועל והשיפון. והשני מהן הוא הנקרא קטניות, והם כל זרעון הנאכל לאדם חוץ מן התבואה. כגון, הפול והאפונים והעדשים והדוחן והאורז והשומשמין והפרגין והספיר וכיוצא בהן. והשלישי מהן הוא הנקרא זרעוני גינה, והן שאר הזרעונין שאינן ראוין למאכל אדם. והפרי של אותו הזרע מאכל אדם, כגון זרע הבצלים והשומין וכו'". מהמשנה משתמע, לכאורה שהשומשום איננו קיטנית מתוך כך שהם נמנים בנפרד. "אֵלּוּ חַיָּבִין בַּמַּעַשְׂרוֹת וּפְטוּרִין מִן הַחַלָּה, הָארֶז, וְהַדחַן, וְהַפְּרָגִים, וְהַשֻּׁמְשְׁמִין, וְהַקִּטְנִיוֹת וכו'" (חלה, פ"א מ"ד). לאמיתו של דבר לפחות מנקודת מבט בוטנית אין השומשום קיטנית. הקטניות הן צמחים השייכים למשפחת הפרפרניים הניכרים במבנה פרח אופייני המזכיר סירה בעלת משוטים ומפרש (תמונה 5). השומשום הוא צמח ממשפחת השומשומיים הנכלל בסדרת הצינוריים בעל מבנה פרח המזכיר את בני משפחת הלועניים או השפתניים (תמונות 6-8). פרי השומשום הוא הלקט(5) בן שתי מגורות(6) מרובות זרעים ואילו פרי הפרפרניים הוא תרמיל. נדגים את ההבדל בעזרת הלקט ותרמיל של צמחים אחרים שתצלומיהם נמצאים ברשותי (תמונה 7).


תמונה 5. אחירותם – משפחת הפרפרניים		תמונה 6. שומשום מזרחי

תמונה 7.


תמונה 8. שומשום מזרחי		תמונה 9. שומשום מזרחי - זרעים

ביולוגיה

משפחת השומשומיים היא משפחה קטנה המונה כ – 60 מינים ומוגבלת לארצות טרופיות וסוב טרופיות. אפריקה, אסיה, אוסטרליה והודו. המין החשוב ביותר מבחינה כלכלית במשפחה הוא השומשום המזרחי. למרות העובדה שרוב מיני הבר בסוג זה גדלים כצמחי בר לאפריקה שמדרום לסהרה הוכח שהביות הראשון של המין התרחש בהודו. נמצאו עדויות ארכאולוגיות לגידולו בעמק ההינדוס בשנים 2250-1750 לפני הספירה ועדויות מאוחרות יותר של זרעים מפוחמים מפקיסטן. בנוסף לכך הוכח שהמין המבויית דומה באופן מורפולוגי וציטוגנטי למין בר בהודו הנקרא Sesamum mulayanum Nair מהודו התפשט השומשום לארצות חמות באסיה, אפריקה והוכנס גם לאמריקה על ידי הפורטוגזים.

השומשום הוא צמח חד שנתי בגובה של 70-100 ס"מ. העלים נגדיים ודמויי ביצה והולכים וצרים כלפי מעלה. הפרחים גדולים בעלי מבנה פעמוני דו שפתני. השפה העליונה קצרה יותר מהתחתונה. הפרחים ערוכים כבודדים בחיקי העלים. קיימים כמה מופעים לצבע הכותרת: לבן, ורוד, כחול וסגול. הזרעים מכילים 50-60% שמן וכ – 20% חלבון. השומשום הוא גידול קיץ הנזרע בסוף האביב.

מחזור החיים נמשך כ – 90-100 ימים כאשר הפריחה מתחילה 30 יום לאחר הנביטה. ההפרייה בעיקר עצמית וההבשלה מפוזרת. הפריחה מתחילה כחודש לאחר ההצצה וההפריה עצמית, בעיקרה. אורך תקופת הגידול 90-100 יום. הפרי הוא הלקט שעיר וזקוף בעל 4 חריצי אורך הנפתח לאחר ההבשלה. ההבשלה בלתי אחידה. הזרעים זעירים (במשקל 4-5 גרם לכל 1,000) ובהלקט יש 100-80 זרעים. צבע הזרעים משתנה לפי הזן. הצמח קיצי, חובב חום ואור ומסתפק בכמויות משקעים קטנות יחסית ולכן ניתן לגדלו בתנאי בעל. שמן השומשום הוא מבין השמנים היקרים ביותר, הודות לאיכותו המעולה (ראה להלן בבבא מציעא ק"ד ע"ב). השמן חסר ריח, ואינו וכמעט אינו מתקלקל. השמן מכיל ריכוז גבוה יחסית לשמן המופק מצמחים אחרים, של חומצה לינולאית(7) ושל האנטי אוקסין sesamolin המסייע במניעת מחלות סרטן. הזרעים עשירים באופן יוצא מן הכלל בברזל, מגנזיום, מנגן, נחושת וסידן ומכילים ויטמין B1 וויטמין E. הזרעים מכילים פיטוסטרולים המפחיתים את רמות הכולסטרול בגוף. כדי לשפר את הקליטה של המינרלים יש לטחון או למעוך את הזרעים לפני הצריכה. המאכל הידוע "חלבה" שהוא למעשה תערובת של דבש ושומשום נאכל כבר בבבל העתיקה על ידי נשים כדי להאריך תקופת צעירותן ויופין ועל ידי חיילי רומא על מנת להתחזק. השומשום גורם לתגובות אלרגיות בחלק קטן מהאוכלוסייה הכללית (5-13 בני אדם לכל 100,000).

(1) מובא במוריה, שנה עשרים ושלש, גליון ו-ט (ער – רעג), אלול תש"ס, עמ' ז.
(2) קשה להניח שכוונת המשל להתייחס למין חרק מזיק המצטיין בקצב אכילה מהיר במיוחד וספציפי לשומשום.

(3) Egonyu, J. Pet al., (2005). 'Review of Pests and Diseases of Sesame in Uganda' (pp.1411-1416). African Crop Science Conference Proceedings 7.
(4) Berhe M. et al., (2008). 'Sesame Harvest Loss Caused by Sesame Seed Bug, Elasmolomus Sordidus F. at KAafta-Humera Seseme Fields', Ethiop. J. Sci., 31(2):147–150.

(5) הֶלְקֵט הוא פרי יבש המשמש מעין קופסה המכילה את הזרעים. ההלקט מורכב משתי שחלות או יותר הצמודות לפני ההבשלה ונפתח כאשר הפרי מבשיל. כאשר ההלקט מבשיל, השחלות נפרדות ליחידות הנקראות קשוות וכל אחת מהן מכילה זרע אחד או יותר.
(6) מגורה היא תא בתוך ההלקט. כל תא נוצר על ידי עלה שחלה אחד.
(7) חומצה לינולאית הינה חומצת שומן רב בלתי רוויה מקבוצת אומגה 6. היא נחשבת לחומצת שומן חיונית, כלומר כזו שהגוף אינו מייצר בעצמו, אך אנו מקבלים אותה בשפע מכל סוגי השמנים, הזרעים והדגנים המלאים.

רשימת מקורות:

מיכאל זהרי, עולם הצמחים (ע"מ 348-349).
אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 12 (עמ' 38-39).

Sesame From Wikipedia, the free encyclopedia

לעיון נוסף:

זהר עמר, גידולי ארץ ישראל בימי הביניים (326-328). על תולדות הגידול והמסחר בשומשום.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

לראש העמוד שליחה לחבר הדפסה הוספה למועדפים