|
טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
מאי גופר? אמר רב אדא, אמרי דבי רבי שילא: זו מבליגה – ברוש מצוי
"עשה לך תבת עצי גפר, מאי גופר? אמר רב אדא, אמרי דבי רבי שילא: זו מבליגה, ואמרי לה: גולמיש. צהר תעשה לתבה, אמר רבי יוחנן: אמר לו הקדוש ברוך הוא לנח: קבע בה אבנים טובות ומרגליות, כדי שיהיו מאירות לכם כצהרים" (סנהדרין, קח ע"ב).
שם עברי: ברוש מצוי שם באנגלית: Mediterranean cypress שם מדעי: Cupressus sempervirens גופר - עץ מחטני
אונקלוס תירגם "קדרוס" וייתכן שסבר שמקורם מהרי אררט שאותם כינה בשם "טורי קרדו". בתרגום יונתן אנו מוצאים את השם קדרונין: "עִיבַד לָךְ תֵיבוֹתָא דְקִיסִין קַדְרוּנִין וכו'". על פי הגמרא אכן קתרוס הוא הגופר ושני שמות אלו פורשו באופן זהה: "כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו'. אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש. קתרום, אמר רב: אדרא. דבי רבי שילא אמרי: מבליגא, ואמרי לה: זו גולמיש וכו'" (ראש השנה, כג ע"א). בסוגייתנו מסתפק רש"י בקביעה ש"מבליגה" הוא עץ. השם "קדרוס" מוזכר רבות במקורות הקלסיים בהקשר לכמה עצים מחטניים כמו הברוש ובמיוחד לסוג ערער (Juniperus). בר בהלול בערך "קדרוס" פירש שהוא העץ הנקרא באלשאם (ארץ ישראל וסוריה) "שרבין" שהוא סוג של "צנובר"(1) . על פי אחת הדעות במכילתא דרבי שמעון בר יוחאי (טו כ"ה) בעזרת עץ זה המתיק משה את המים במרה: "... רבי נתן בן יוסף אומר זה עץ שלקדרוס ויש אומרין אף עיקרי תאנה ועיקרי רמון". לאור העובדה ש"קדרוס" הוא מין השייך למחטניים, קבוצה המכילה שרף רעיל מובן מדוע זיהה אותו רבי נתן כעץ שהשליך משה למים. גם הדעות הנוספות המובאות לזיהוי העץ מתייחסות לעצים רעילים (הרדוף) או מרים (זית). גופר - תאשור
רוב החוקרים סברו שהזיהוי הטוב ביותר לעץ הגופר הוא התאשור (ברוש). י. פליקס מצא זיקה בין שם האי קיפרוס שבו גדל הברוש ל"גופר" המקראי. עץ זה מתאים מאד לבניית אוניות. במדרש הגדול (בראשית רבה, לא ח') נאמר על הגפר: "עץ שהוא שוהה במים ואינו מרקיב". מהברוש הכינו כנראה ארונות מתים ולכן כתב המשורר הרומאי הורציוס: "במותך נאלץ אתה לעזוב את כל היקר לך עלי אדמות. מן האילנות שטופחו על ידך רק עץ הקופרסוס השנוא הולך אתך לקבר". אין ספק שהברוש הספוג בשרף מונע את ריקבון הארון אך יחד עם זאת איננו עץ יקר (ראו עוד במאמר "ברוש ברתי, תדהר שאגא, ותאשור שורבינא"). הצעות נוספות
בפשיטתא מזוהה בגופר עם "ערקא" המתורגם מסורית לערבית בשם "שמשאר". בשם זה נקרא האשכרוע (Buxus) או או עץ הטיק (Tectona grandis). ח. י. קאהוט ב"ערוך השלם" (ערך "גלמוש") הציע לזהות את הגופר על פי התרגום בגמרא ל"מבליגה" ו"גולמיש" שלדעתו משמעותם זהה והם שמות עץ הרימון בערבית ופרסית. הבעיה בהצעה זו היא שעץ הרימון הוא עץ בעל גזעים דקים וקצרים יחסית ואינם מתאימים לבניית ספינה.
|
