סקר
האם אתה לומד דף יומי עם רש"י?






 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

 

מאי איצטרובלין? תורניתא – שיטה

 

"מאי איצטרובלין? תורניתא. ורמינהו: הוסיפו עליהן אלכסין, ואיצטרובלין, מוכססין ובנות שוח. ואי סלקא דעתך איצטרובלין תורניתא, תורניתא מי איתא בשביעית? והתניא זה הכלל כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית. אלא אמר רב ספרא: פירי דארזא, וכן כי אתא רבין א"ר אלעזר פירי דארזא" (עבודה זרה, יד ע"א). 

פירוש: גמרא ומבררים את האמור במשנתנו, מַאי [מה] פירוש "אִיצְטְרוּבָּלִין"? הוא הצמח הקרוי תּוֹרְנִיתָא. וּרְמִינְהוּ [ומשליכים, מקשים מברייתא] ששנינו בה: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן לעניין איסור שביעית: אַלֶכְּסִין וְאִיצְטְרוּבָּלִין, מוּכְסָסִין וּבְנוֹת שׁוּחַ; וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ [ואם עולה על דעתך] לפרש שאִיצְטְרוּבָּלִין פירושו תּוֹרְנִיתָא, תּוֹרְנִיתָא מִי אִיתָא [האם יש] בה איסור בַּשְּׁבִיעִית? וְהָתַנְיָא [והרי שנויה ברייתא], זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר שיש לו שורשים יֵשׁ לוֹ דין שְׁבִיעִית, וְכָל שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר אֵין לוֹ דין שְׁבִיעִית, ותורניתא זו אין לה שורשים! אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא: תורניתא היא פֵּירֵי דְּאַרְזָא [פירות הארז]. וְכֵן כִּי אֲתָא [כאשר בא] רָבִין מארץ ישראל אָמַר בשם ר' אֶלְעָזָר: איצטרובלין הוא פֵּירֵי דְּאַרְזָא [פירות הארז] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: שיטה מלבינה        שם באנגלית: Winter Thorn, Anna Tree         שם מדעי: Faidherbia albida

שם נרדף במקורות: תורניתא?


נושא מרכזי: מהי "תורניתא"?
 

סקירת איזכורי השם "תורניתא" בגמרא מצביעה על כך שיש לו שתי משמעויות רחוקות זו מזו. במסכת ראש השנה (כג ע"א) בסוגיה העוסקת באופן הדלקת המשואות אנו לומדים: "כיצד היו משיאין משואות? מביאין כלונסות כו'. אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ שמן, וברוש. קתרום ... דאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו, ארז ארזא, שטה תורניתא, הדס אסא, עץ שמן אפרסמא, ברוש ברתא וכו'"(1). מכאן אנו לומדים שתורניתא היא עץ השיטה (ראו במאמר "מאי דכתיב עצי שטים עמדים" (יומא, עב ע"א)) הנכלל בין מיני "ארזים" שהם עצי סרק בעלי ערך משמעותי. מקור נוסף שממנו אנו לומדים ש"תורניתא" היא עץ שניתן להפיק ממנו קורה או קורות הוא הסיפור המובא בין אגדות החורבן (גיטין, נז ע"א): "אשקא דריספק חריב ביתר, דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא, ינוקתא - שתלי תורניתא, וכי הוו מינסבי, קייצי להו ועבדו גננא. יומא חד הוה קא חלפא ברתיה דקיסר, אתבר שקא דריספק, קצו ארזא ועיילו לה, אתו נפול עלייהו מחונהו. אתו אמרו ליה לקיסר: מרדו בך יהודאי! אתא עלייהו"(2).

על פי מקורות אלו "תורניתא" היא עץ הנקרא בלשון האמוראים "ארז" כלומר עץ בעל גזע גדול יחסית העשוי לשמש לבניין, לקירוי ולבניית רהיטים. יש שפירשו שמקור השם "תורניתא" הוא ב"תורן" משום שניתן היה להכין מעץ זה. עגנון עיברת את השם "תורניתא" ויצר את הצורה הנקבית "תרנית" אולי משום שהיא ניטעה לציין לידת בת. בכל המקומות בהם הוזכרה "תורניתא" פירש רש"י "פי"ן" כלומר אורן (ראו עוד במאמר "צאו ההר והביאו עלי זית ועלי עץ שמן" (סוכה, יב ע"א)). כך פירש גם הרשב"ם בבא בתרא (פ ע"ב): "תורניתא - פי"ן, כל שמות הללו הם היו בקיאים בהם". בסוגייתנו פירש רש"י: "תורניתא - מין ארז והיא שטה כדאמר בר"ה". י. קאהוט (ערך "תורניתא") מזהה את ה"תורניתא" עם העץ קופרסוס הנקרא בלשוננו "ברוש" (ראו עוד במאמרים "תחת הנעצוץ יעלה ברוש ותחת הסרפד יעלה הדס" (מגילה י ע"ב), "ברוש ברתי, תדהר שאגא, ותאשור שורבינא" (שבת, פ ע"ב)). 

בניגוד למשתמע מסוגיות אלו הרי שמסוגייתנו ניתן להסיק ש"תורניתא" איננה עץ שהרי אין לה "עיקר" (שורשים) ולכן לא נוהגת בה שביעית. כל ניסיון לפענח את זהות ה"תורניתא" במשמעותו בסוגייתנו תלוי באופן בו יתפרש הכלל "כל שיש לו עיקר יש לו שביעית" (ראו להלן את שיטת הריטב"א המפרש את הסוגיה באופן שונה). רש"י בסוגייתנו מפרש: "כל שאין לו עיקר - להתקיים בארץ בימות הגשמים כגון קישואין ודילועין וכיוצא בהן". כלל זה מופיע גם בגמרא בשבת (צ ע"א) הדנה בשיעורי הוצאה בשבת ויתכן ונוכל להיעזר בה להסבר סוגייתנו: "בורית. אמר רב יהודה: זה חול. והתניא: הבורית והחול! אלא, מאי בורית כבריתא. מיתיבי: הוסיפו עליהן החלביצין, והלעינון, והבורית, והאהל. ואי סלקא דעתך כבריתא, כבריתא מי איתא בשביעית? והתניא: זה הכלל: כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, ושאין לו עיקר אין לו שביעית! אלא, מאי בורית אהלא. והתניא: והבורית ואהלא! תרי גווני אהלא"(3). מפרש שם רש"י: "שיש לו עיקר - שנשרש בארץ, ולפי דעתי תורניסא דגרסינן במסכת עבודה זרה - דבר שאין לו שורש הוא כמו זה, ולא כמו שמפרשין אותו פיונ"א (אורן)".

פירושי רש"י בשתי הסוגיות נראים לכאורה סותרים. בפירוש לעבודה זרה נאמר שחיוב שביעית הוא כאשר ה"עיקר" קיים גם בימות הגשמים ואילו כאשר הוא קיים רק בקיץ לא חל דין שביעית על הפירות. הסבר זה מצביע על פטור צמחים חד שנתיים מדיני שביעית (???). בניגוד לכך במסכת שבת (צ ע"א) נאמר שדי בשורש כלשהו לחייב בשביעית. על פי הסבר זה "תורניתא" כלל איננה צמח ואכן מתוך שיקול זה רש"י פוסל את האפשרות ש"תורניתא" היא פי"ן (אורן) וזאת בניגוד לפירושיו במקומות אחרים. גם התוס' בסוגייתנו מתייחס לכפל המשמעויות של "תורניתא":

"תורניתא - פ"ה מין ארז כדאמרינן בר"ה (כג. ושם) בעשרה מיני ארזים שטה תורניתא. וקשיא דבסמוך פריך מההיא וכל שאין לו עיקר ופירש הקונטרס שאין לו עיקר מתקיים בארץ בימות הגשמים, ואי תורניתא ארז הוא, הא יש לו עיקר מתקיים? ועוד קשיא לפירושו: הרי תבואה דאין לה עיקר בימות הגשמים ויש לה שביעית? ועוד קשיא: אי תורניתא אילן הוא, תורניתא הוא דלא מזבנינן, הא שאר אילנות מזבנינן, והא תנן: (לקמן יט:) אין מוכין להם במחובר לקרקע דהכי דייק לקמן גבי דקל טב. לכך פירש רבינו תם דתרי גוונא תורניתא נינהו, וההיא דהכא הוא מין אדמה כעין כבריתא, פירוש גפרית שאין לה עיקר שורש בקרקע לא בימות החמה ולא בימות הגשמים, אבל תבואה יש לה עיקר בימות החמה, ומשום הכי פריך עלה מההיא דשביעית. וכהאי גוונא פריך בשבת פרק ר"ע (דף צ.) גבי כבריתא. וגם רש"י פירש שם כן שתורניתא דהכא כעין כבריתא".

מפרש ר"ת את "תורניתא" בסוגייתנו כ"מין אדמה כעין כבריתא". קאהוט מצטט את בעל "עקרי התלמוד" שכתב: "פי' תורניתא כמו גפרית ואלום שהוא שב (شب) בלשון ערבית". קאהוט העלה אפשרות שאולי יש לגרוס בסוגייתנו "תויניתא" θεῖον - theîon) ) שפירושה ביוונית גפרית. 
 

שיטת הריטב"א

הריטב"א (שבת, צ ע"א) מפרש את הסוגיה באופן שונה לחלוטין המייתר את הצורך לטעון שקיימת "תורניתא" שאיננה עץ. לשיטתו לא ייתכן שההלכה "כל שאין לו עיקר אין לו שביעית" מתייחסת לדברים שאין גידולם מהארץ משום שהדבר פשוט ואין צורך לציין אותו. בנוסף לא ניתן לפרש שהכוונה לגידול "שאין גזעו מחליף" כלומר לחד שנתיים משום שמשמעותה היא שלתבואה אין שביעית. גם ללא שאלות אלו אין הוא מקבל את הנוסח המובא בגמרא משום שבכל המשניות לא נאמר "זה הכלל כל שיש לו עיקר" ובברייתא "הבורית והאהל והחלביצין והלעונין" לא נאמר "הוסיפו עליהן". הוא מפרש שהמשנה לא נכתבה בלשון שהובאה בהגמרא אלא קוצרה בדומה למקומות נוספים. המשנה אינה מחלקת בין גידולים שחייבים בשביעית לגידולים שאינם חייבים אלא בין כאלו שיש בהם חובת ביעור וכאלה שפטורים: "כלל גדול אמרו בשביעית כל שהוא מאכל אדם או מאכל בהמה או ממין הצובעין ומתקיים בארץ יש לו שביעית ולדמיו שביעית יש לו ביעור ולדמיו ביעור" (שביעית, פ"ז מ"א). במשנה הבאה אחריה אנו לומדים שאם הגידול אינו מתקיים בארץ יש לו ולדמיו שביעית אך אין לו ביעור.

מפרש הריטב"א ש"מתקיים בארץ" הוא גידול שאוספים רק את עליו או פירותיו אך השורשים נותרים בקרקע ולכן יש בו דין ביעור. בברייתא שהובאה בסוגייתנו נאמר "כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית". כאשר יש עיקר המתקיים בקרקע יש לו שביעית והכוונה אפילו חובת ביעור כשכלה לחיה בשדה. בניגוד לכך "אין לו עיקר" הוא דבר שאינו מתקיים בארץ משום שמלקטים גם את שורשיו למאכל או לצביעה. לגידולים מסוג זה ולדמיהם יש קדושת שביעית אך אין להם חובת ביעור משום שבעלי חיים אינם ניזונים מהם ולא ניתן לומר עליהם "כלה לחיה מן השדה כלה לאדם מן הבית". בסיום דבריו מתייחס הריטב"א לשאלת הגמרא "והתניא הוסיפו עליהן אלכסין, ואיצטרובלין, מוכססין ובנות שוח":

"... והא דפרכינן דתני הוסיפו עליהם, אין בלשון הברייתא הוסיפו עליהם, אלא שבברייתא מנו אלו המינים יותר על מה שמנו במשנה, והכי פרכינן והא במתניתא הוסיפו למנות הבורית והאהל, והשתא ניחא דלא תיקשי לן כדמקשינן בעלמא כל היכא דקתני הוסיפו עליהם, מעיקרא מאי סבור ולבסוף מאי סבור, וכדפרכינן בסנהדרין (כ"ה ב') ובכמה דוכתי, כי אלו המינים לא הוסיפו האחרונים יותר על מה שאסרו הראשונים אלא דלעולם היו במינים האסורין אלא שהתנא דברייתא פירט יותר מתנא דמתני', וזה נכון ועיקר, מנימוקי רבותינו בעלי התוספות".
 

    
תמונה 1.   שיטה סוככנית      תמונה 2.  שיטה סלילנית         צילם: עמרם אשל        

    

    
תמונה 3.  שיטה מלבינה - צולמה בעמק האלה    תמונה 4.  שיטה מלבינה - עלים

    

 


(1) דברי רבה בר רב הונא מובאים גם בבא בתרא (פ ע"ב).
(2) פירוש: ועל מה שאמרנו בתחילה: אשקא דריספק חריב [על, בגלל יצול של עגלה נחרבה] העיר ביתר. מספרים: דהוו נהיגי כי הוה מתיליד ינוקא שתלי ארזא [שהיו נוהגים בביתר כאשר נולד תינוק היו שותלים ארז], ינוקתא שתלי תורניתא [כשהיתה נולדת תינוקת היו שותלים תורנית], וכי הוו מינסבי קייצי להו ועבדו גננא [וכאשר היו נישאים זה עם זה היו קוצצים את העצים הללו ועושים להם מהם חופה]. יומא חד הוה קא חלפא ברתיה [יום אחד עברה שם בתו] של הקיסר, אתבר שקא דריספק [נשבר יצול העגלה] שבה נסעה, קצו ארזא ועיילו [קצצו עבדיה ארז אחד, מאותם ארזים, והכניסו לה]. וכיון שהיה הדבר חשוב בעיני אנשי העיר ביתר אתו נפול עלייהו מחונהו [באו בני ביתר התנפלו עליהם והיכו אותם]. אתו [באו] האנשים אמרו ליה [לו] לקיסר: מרדו בך יהודאי [היהודים], אתא עלייהו [בא עליהם] למלחמה.
(3) אלא יש לומר: מאי [מהי] בורית? כבריתא [גופרית]. מיתיבי [מקשים] על כך ממה ששנינו בענין הצמחים שנאסרו לשימוש בשביעית, שהוסיפו עליהן את החלביצין, ואת הלעינון, והבורית, והאהל. ואי סלקא דעתך [ואם יעלה על דעתך] לומר שבורית היא כבריתא [גפרית], כבריתא מי איכא [גפרית האם ישנה] בדיני שביעית? והתנן [והרי שנינו במשנה]: זה הכלל, כל שיש לו עיקר (שורש) וצומח יש לו שביעית, ושאין לו עיקר אין לו שביעית! אלא מאי [מה פירוש] בורית? היא אהלא [אהל]. ושואלים: והתניא [והרי שנינו בברייתא]: והבורית ואהלא, וכיון שנזכרים הם בנפרד, הרי שהם שונים זה מזה? אלא יש לומר כי תרי גווני אהלא [שני סוגים של אהל] יש, ואחד מהם הוא הקרוי "בורית".


 

רשימת מקורות:

מ. כסלו, 'לזיהוי עצי המשכן', בד"ד 28, תשע"ד, עמ' 98-111.
מ. כסלו, 'שני מיני שיטה שימשו לבניית המשכן וכליו', דף שבועי פרשת תצוה, תשע"ד מספר 1055, בהוצאת המרכז ללימודי יסוד ביהדות, אוניברסיטת בר אילן.
ז. עמר, צמחי המקרא, ירושלים 2012, הוצאת ראובן מס (עמ' 151-152).
י. פליקס, עצי בשמים יער ונוי – צמחי התנ"ך וחז"ל, ירושלים 1997, הוצאת ראובן מס (עמ' 236-242).

לעיון נוסף:

באתר "צמח השדה": "שיטה מלבינה", "שיטה סוככנית", "שיטה סלילנית", "שיטת הנגב"

לריכוז המאמרים העוסקים במיני ה"ארזים" הקש/י כאן.


 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.




כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר