טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו – תמר מצוי

"אמר ר' שמואל בר נחמני אמר ר' יונתן: מאי דכתיב אמרתי אעלה בתמר אוחזה בסנסניו? אמרתי אעלה בתמר אלו ישראל ועכשיו לא עלה בידי אלא סנסן אחד של חנניה מישאל ועזריה" (סנהדרין צג ע"א).

שם עברי: תמר מצוי   שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי: Phoenix dactylifera


נושא מרכזי לעיון: מהם הסנסנים ומה חשיבותם?

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

המילה "סנסניו" (ביחיד סנסן) מופיעה פעם אחת בלבד במקרא בשיר השירים (ז' ט'). בין מפרשי התנ"ך המסורתיים כמעט ואין פירושים בתחום הריאליה למילה זו. רש"י בשיר השירים מפרש: "אחזה בסנסניו - ואני אחוז ואדבק בכם, סנסנים ענפים". אם אכן נבין את דברי רש"י כפשוטם וסנסנים הם ענפי הדקל הדבר מוביל אותנו לפירושו של המלבי"ם (שם): "בכל זאת אמרתי אעלה בתמר אתאמץ בכל כחי לעלות אל גבהך. והגם שהתמר חלק ויפול בקל העולה עליו, אוחזה בסנסניו בל אפול בעלותי, רצה לומר אעשה כל האפשרות להשיג אהבתך, ואבקש ממך שיהיו נא שדיך כאשכלות הגפן אשר באחוז האדם בהם דם ענב ישתה חמר. וריח אפך יהיה כתפוחים נותני ריח טוב". בדקל החד פסיגי הענפים הפעילים מרוכזים בצמרת ואין ענפים צדדיים (ראה כאן הסבר מפורט) ולכן הדרך היחידה לטפס עליו היא בעזרת בסיסי הענפים הנותרים מחוברים לגזע לאחר נשירתם. הסנסנים א"כ אינם הענפים השלמים אלא רק השאריות הנותרות על הגזע. פירוש זה איננו עולה בקנה אחד עם הרעיון המובע במדרש בסוגייתנו. קשה לפרש שהכוונה המקורית של הקב"ה (כביכול) ליצור קשר עם ישראל בעזרת טיפוס על הסנסנים אך לבסוף נותר רק ענף אחד. גזע הדקל מכוסה בבסיסי הענפים הנותרים לאורך זמן. קשה גם לקבל ששרידי ענף יבש יתארו את שבחם של חנניה, מישאל ועזריה.

פירוש סביר יותר נרמז בפירוש רש"י בסוגייתנו (ושמא אין זה רש"י כמו שיש טוענים): "אני אמרתי שכל התמר שלי הוא - שיהיו בהם צדיקים הרבה ולא עלתה בידי וכו', ישראל נמשלו לתמר כדאמרינן (סוכה מה, ע"ב) מה תמר זה אין לו אלא לב אחד וכו'". מקובל לומר שהסנסן הוא מכבד הפירות. המכבד הוא למעשה "אשכול" מורכב יותר מאשר אשכול רגיל. באשכול מחוברים הפרחים ההופכים ולאחר מכן לפירות, לציר משותף ואילו במכבד הציר העיקרי המחובר לגזע ("יד המכבדת") מסתעף לענפי משנה שכל אחד מהם דומה לאשכול. בתמר נקראים ענפי משנה אלו שרביטים ולכל שרביט מחוברים תמרים אחדים. ההשערה שהסנסן הוא מכבד הפירות יכולה לקבל תמיכה גם מההקבלה בפסוק עצמו: "אמרתי אעלה בתמר אחזה בסנסניו ויהיו נא שדיך כאשכלות הגפן וריח אפך כתפוחים". הסנסנים בתמר מקבילים לאשכולות בגפן.

יהודה פליקס מפרש את הפסוק "קוצותיו תלתלים" על פי השם של המכבד והשרביטים באכדית taltallu. המכבד ושרביטיו המסולסלים מזכירים את מבנה תלתלי השיער. השבעים מתרגמים את המילה תלתלים כתפרחת התמר. אין צורך בדמיון רב כדי להבחין במבנה התלתלי של הסנסנים (ראה בתמונה).

כוונת המדרש היא, א"כ, שהקב"ה ציפה ליבול רב הכולל סנסנים בשלים ומתוקים רבים אך בסופו של דבר הפרי שהתקבל היה דל וכלל רק מכבדת בודדת של פירות המסמלת את חנניה, מישאל ועזריה. כך ניתן להבין את שבחם של צדיקים אלו שנמשלו לפירות מתוקים ולא לשרידי ענף יבש כפי שעולה לכאורה מהפירוש הקודם.
 

סנסן - ציר המכבד ושרביטים

רשימת מקורות:

י. פליקס, עולם הצומח המקראי (עמ' 44).

 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.