טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

השתא כביעתא דצילצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן – צוצלת 

"... כי הא דיתיב רבי יוחנן וקא דריש עתיד הקב"ה להביא אבנים טובות ומרגליות שהם שלשים על שלשים וחוקק בהן עשר על עשרים ומעמידן בשערי ירושלים לגלג עליו אותו תלמיד השתא כביעתא דציצלא לא משכחינן כולי האי משכחינן לימים הפליגה ספינתו בים חזא מלאכי השרת דיתבי וקא מינסרי אבנים טובות ומרגליות שהם ל' על ל' וחקוק בהן עשר ברום עשרים אמר להו הני למאן אמרו ליה שעתיד הקב"ה להעמידן בשערי ירושלים אתא לקמיה דרבי יוחנן אמר ליה דרוש רבי לך נאה לדרוש כאשר אמרת כן ראיתי אמר לו ריקא אלמלא (לא) ראית לא האמנת מלגלג על דברי חכמים אתה נתן עיניו בו ונעשה גל של עצמות" (בבא בתרא עה ע"א).

שם עברי: צוצלת   שם באנגלית: Laughing Dove    שם מדעי: Streptopelia senegalensis

שם נרדף במקורות: ציצלא, תור


נושא מרכזי: מהי הצוצלת ומה מאפיין את הביצים שהיא מטילה? 

ספור זה מופיע באופן זהה גם בגמרא סנהדרין (ק' ע"א) אלא שקיים הבדל קטן בגרסאות (ציצלא לעומת צילצלתא). מהספור ניתן להסיק שהצילצלא היא מין עוף בעל ביצה קטנה במיוחד ולכן שימש כמשל לאבן חן קטנה ביותר. רש"י בשתי הסוגיות מפרש "עוף קטן". כנראה שהוא לא הכיר את עוף זה שהרי לא פירשו בשמו. גדלה הקטן של ביצת הצילצלא בא לידי ביטוי בסוגיה נוספת: "אמר ליה מר בריה דרבינא לבריה: מי שמיע לך ביצה קלה מאי היא? אמר ליה: ביעתא דצילצלא. מאי טעמא? משום דזוטרא, אימא דציפרתא? אישתיק. אמר ליה: מידי שמיע לך בהא? אמר ליה: הכי אמר רב ששת: ביצת תרנגולת וכו' (שבת פ' ע"ב). מדו-שיח זה ניתן ללמוד שביצת הצילצלא היא הקטנה ביותר בתוך קבוצת העופות אליה היא שייכת (אולי בין בני משפחת היונאים) אך ביצת הדרור (ציפרתא) קטנה ממנה.

נקודה מעניינת שיש לציין היא שרש"י, בפירוש שהבאנו, כנראה לא הכיר את הציפור אך הסיק מתוך כך שהביצה קטנה ביותר שגם העוף המטיל אותה קטן. מסקנה זאת איננה הכרחית משום ששני משתנים אלו (גודל העוף וגודל הביצה שהוא מטיל) אינם בהכרח במתאם מלא. מסתבר שהגורם הקובע את גודל הביצה איננו רק גודל המין אלא גם אורח חייו. למשל, במינים בעלי אפרוחים (עוזבי קן) הביצים גדולות יחסית משום שעל הצעירים להיות מפותחים כמעט לחלוטין, עם הבקיעה, על מנת שיוכלו לאסוף מזון בכוחות עצמם. לעומתם מינים בעלי גוזלים (חובשי קן) הבוקעים סומים וערומים ומקבלים את אספקת המזון לצורך התפתחותם מהוריהם, לאחר הבקיעה, מסתפקים בביצה קטנה באופן יחסי. מסיבה זאת אעדיף להשוות להלן את גודל הביצים ולא את משקל הציפור משום שהוא איננו הנקודה הרלוונטית לסוגיות שהבאתי.

הצוצלת היא מין נפוץ מאד בגינות, שדות וחורשות ורבים קוראים לה בטעות בשם יונה. על מנת להבין מדוע אין לקרוא לצוצלת יונה נכיר מעט את מיון סדרת (קבוצות מיון – מילון מונחים) היונאים. סדרה זו כוללת היום רק את משפחת היוניים בעבר היא כללה גם משפחת קטיים (כוללת את הקטות שהן עופות מדבר). במשפחת היוניים נכללים כ – 40 סוגים שאחד מהם הוא הסוג יונה (Columba) ובו 51 מינים. בארץ אנו מוצאים 3 סוגים ו – 7 מיני בר. הסוג יונה מיוצג על ידי יונת הסלעים היציבה ועוד שני מינים חורפים: יונת עצים ויונת ענק. סוג נוסף הוא הסוג תור (Streptopelia) ובו נמצא את התור המצוי המקייץ בארץ ואת הצוצלת (תור הצוצלת) ותור הצווארון היציבים. סוג נוסף הוא תורית המיוצג על ידי התורית הזנבנית הנדירה יחסית שפרטים שלה נצפים בערבה הדרומית. לסכום: לא ניתן לקרוא לצוצלת יונה משום שהיא איננה יונה אלא תור. אמנם היא שייכת למשפחת היוניים וסדרת היונאים אך לא לסוג יונה.

אם נשווה את גודל ביצת הצוצלת לביצי התורים האחרים ואף ליונת הסלעים נגלה שהיא אכן הקטנה ביותר:
 

השם העברי הראשון שניתן לצוצלת היה 'תור העיר', והוא הוענק לה על ידי מרגולין בשל שכיחותה בערים ובסמוך למשכנות האדם. את השם צוצלת קבע אהרוני על שם המייתה שנשמעה לו כקריאות צלצול. מפתה מאד לחשוב שאכן הצוצלת היא הצילצלא ואכן יש המזהים כך. העובדה שביצתה היא הקטנה מבין היונאים תומכת בזיהוי זה.

יש הדוחים את זיהוי זה משום שסבורים שהצוצלות הובאו ארצה על ידי המוסלמים בראשית המאה ה – 20 מצפון אפריקה כעוף שנהגו לגדלו בכלובים במסגדים. המייתן ערבה לאוזני המתפללים משום שהזכירה קולות תפילה. פרטים שגודלו כחיית מחמד התחמקו לבתי גידול טבעיים והחלו להתרבות במספרים גדולים. מתפוצה מצומצמת בראשית המאה הפכה הצוצלת למין נפוץ מאד שדחק את התור המצוי. המזהים את "צילצלא" כצוצלת סבורים שהצוצלת לא הובאה ארצה על ידי האדם אלא הגיעה מצפון אפריקה כתוצאה מתהליכים טבעיים. זיהוי נוסף מופיע ב"פירוש מילים ממסכת שבת" לרב שרירא גאון (ד. גרינברגר, גנזי קדם, כרך ט' תשע"ג) ובו נאמר ש"צילצלא" איננה תור הצוצלת אלא יונת ענק. יש להעיר שזיהוי זה אינו עולה בקנה אחד עם דברי הגמרא במסכת שבת (פ ע"ב) שעל פיהם ביצת "צילצלא" קטנה ביותר ולכן נחשבת ל"ביצה קלה".
 

צוצלת		תור מצוי   צילם: משה חובב
ביצי צוצלת		גוזלים צעירים

רשימת מקורות עיקריים:

אנציקלופדיה "החי והצומח בא"י" כרך 6 (עמ' 263-272).

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.