טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

הוסיפו עליהן אלכסין, ואיצטרובלין, מוכססין, ובנות שוח - אצטרובלים

"מתניתין: אלו דברים אסורים למכור לגוי אצטרובלין ובנות שוח ופטוטרות ולבונה וותרנגול הלבן ... גמרא: מאי איצטרובלין? תורניתא. ורמינהו: הוסיפו עליהן אלכסין, ואיצטרובלין, מוכססין, ובנות שוח. ואי סלקא דעתך איצטרובלין תורניתא, תורניתא מי איתא בשביעית? והתניא זה הכלל: כל שיש לו עיקר יש לו שביעית, וכל שאין לו עיקר אין לו שביעית? אלא אמר רב ספרא: פירי דארזא, וכן כי אתא רבין א"ר אלעזר פירי דארזא" (עבודה זרה יד ע"ב).

גמרא: ומבררים את האמור במשנתנו, מַאי [מה] פירוש "אִיצְטְרוּבָּלִין"? הוא הצמח הקרוי תּוֹרְנִיתָא. וּרְמִינְהוּ [ומשליכים, מקשים מברייתא] ששנינו בה: הוֹסִיפוּ עֲלֵיהֶן לעניין איסור שביעית: אַלֶכְּסִין וְאִיצְטְרוּבָּלִין, מוּכְסָסִין וּבְנוֹת שׁוּחַ; וְאִי סָלְקָא דַּעְתָּךְ [ואם עולה על דעתך] לפרש שאִיצְטְרוּבָּלִין פירושו תּוֹרְנִיתָא, תּוֹרְנִיתָא מִי אִיתָא [האם יש] בה איסור בַּשְּׁבִיעִית? וְהָתַנְיָא [והרי שנויה ברייתא], זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיֵּשׁ לוֹ עִיקָּר שיש לו שורשים יֵשׁ לוֹ דין שְׁבִיעִית, וְכָל שֶׁאֵין לוֹ עִיקָּר אֵין לוֹ דין שְׁבִיעִית, ותורניתא זו אין לה שורשים! אֶלָּא אָמַר רַב סָפְרָא: תורניתא היא פֵּירֵי דְּאַרְזָא [פירות הארז]. וְכֵן כִּי אֲתָא [כאשר בא] רָבִין מארץ ישראל אָמַר בשם ר' אֶלְעָזָר: איצטרובלין הוא פֵּירֵי דְּאַרְזָא [פירות הארז]. (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ)


שם עברי: אצטרובל           שם באנגלית: Cone           שם מדעי: Strobilus

נושא מרכזי: מהם איצטרובלין?

הזיהוי המדוייק של הפירות (או אולי דברים אחרים) ששימשו לפולחן ע"ז המתוארים בגמרא קשה עד בלתי אפשרי. הגמרא מזהה את האיצטרובלין עם פירות הארז אך השאלה היא למי מבין הארזים שנמנו בגמרא הכוונה? "כיצד היו משיאין משואות מביאין כלונסות כו'. אמר רב יהודה: ארבעה מיני ארזים הן: ארז, קתרום, עץ - שמן, וברוש. קתרום, אמר רב: אדרא. דבי רבי שילא אמרי: מבליגא, ואמרי לה: זו גולמיש. ופליגא דרבה בר רב הונא, דאמר רבה בר רב הונא: אמרי בי רב: עשרה מיני ארזים הם, שנאמר אתן במדבר ארז שטה והדס ועץ שמן אשים בערבה ברוש תדהר ותאשור יחדיו וכו'" (ראש השנה כג ע"א). רש"י מפרש בסוגייתנו: "פירי דארזא – גלנ"ט". ד"ר משה קטן ב"אוצר מפרשי רש"י" מתרגם לבלוטים. התוס' מביאים פירושים נוספים: "פירי דארזא - פ"ה גלונין והוא מאכל חזירים. ורשב"ם בשם רש"י פירש פירות אילן שקורין פין, ויש בו גרעינין ואינו ראוי לאכילה. וניחא כי גם במס' ר"ה (דף כג. ושם) פירש"י תורניתא פין ושם מדבר בגוף הארץ וכאן בפירות. והאי דקאמר בב"ב (דף פ: ושם ד"ה מה) ארז אינו עושה פירות ודאי אותו ששמו ארז אינו עושה פירות וזה שמו שטה. אנו מוצאים א"כ שתי שיטות לתאר את "פירי דארזא" – בלוטים ואצטרובלים (1) של עצי מחט ממשפחת האורניים הנקראים על פי רש"י פין (Pinaceae). התיאור שבעזרתו מתאר התוס' את הבלוטים ("גלונין") כמאכל חזירים משקף את המציאות המוכרת מהחורשים בא"י בהם ניזונים חזירי הבר גם מבלוטי האלונים. מועמד נוסף להיות פרי ארז הוא הפרי של הדולב שהרי גם הדולב שייך לעשרת מיני הארזים תחת השם "ערמון" (ראה במאמר ערמונים – דולבי).

על פי האמור לעיל ניתן לשער שהאצטרובלים האסורים במכירה לגוי הם בלוטים ו/או אצטרובלים משום שאכן הם שימשו כתקרובת בכמה פולחנים. ניתן לשרטט מכנה משותף ביניהם משום שלשני סוגי פירות אלו יש ערך דקורטיבי. שני הסוגים הם פירות יבשים שאינם נרקבים דבר המאפשר להניחם באתרי הפולחן זמן ממושך יחסית. קיים תיעוד עשיר של שימוש באצטרובלים למטרות פולחן. נמצאו שרידי אצטרובלים, ובעיקר של אורן הסלע, במקדשים ועל גבי מזבחות המתוארים בציורי קיר. נמצאו שרידי אצטרובלי אורן הסלע באיזורים שבהם אין הוא גדל וגם במטענן של אוניות טרופות. מנתונים אלו ונוספים הסיקו החוקרים שהתנהל מסחר של אצטרובלים שהבטיח אספקה של אצטרובלים סגורים על מנת להחליף אצטרובלים שנפתחו לאחר התייבשותם. האצטרובלים המכילים שרף ריחני שימשו על פי ההשערה כחומר בעירה וביסום במקדשים.(2)

את פרי הדולב אסיר מרשימת המועמדים למרות שגם הדולב נקרא ארז משום שפריו מתפרק לאחר שהוא מתייבש שלא כאצטרובלים והבלוטים. פרי הדולב נקרא פרי מורכב משום שהוא נוצר מהתפתחותם של פרחים רבים המרוכזים בתפרחת שכל אחד מהם מהם מייצר פרי (אגוזית) נפרד. כלל האגוזיות בונה את מה שנראה לכאורה כפרי אחד. לאחר ההבשלה מתפרק פרי הדולב לאגוזיות נפרדות המופצות ברוח כיחידות בודדות (ראה בתמונות). 
 

פרי הדולב המזרחי		דולב מזרחי - פרי מתפרק הציציות המחוברות לאגוזיות מסייעות בהפצה

 
שלושת סוגי הפירות שהוזכרו: אצטרובלים, בלוטים ופרי הדולב אמנם דומים זה לזה באופן שטחי, אך שונים מאד מנקודת מבט בוטנית ולא ניתן לכלול אותם בקבוצה משותפת. הבלוטים והפרי המורכב של הדולב מוגדרים כפירות המאפיינים את קבוצת מכוסי הזרע ואילו האצטרובלים שהם איברי הרבייה במערכת המחטניים אינם פרי במשמעות הרגילה. ההבדל הוא בכך שהזרעים אינם מתפתחים בתוך שחלה אלא על פני הקשקשים כדוגמת אצטרובלי האורן. בתמונות אציג דוגמאות של בלוטים ואצטרובלים המייצגים עצי בר מהארץ וסביבתה.
 

בלוט אלון תולע		בלוט אלון תבור
בלוטי אלון מצוי		אורן הצנובר - אצטרובל  צילמה: שרה גולד - צמח השדה

ברוש - אצטרובלים נקביים		ארז הלבנון  -  אצטרובלים נקביים     צילמה: לורי רימון

(1) במילון המונחים מובא תאור בוטני של הבלוטים והאצטרובלים 
(2) מרדכי כסלו, 'אורן הגלעין בתרבות ובמסורת', רתם – כתב עת לנושאי שדה בוטניים בארץ ישראל, 28 חשון תשמ"ט, עמ' 34-50.
 
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - raananmoshe1@gmail.com
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.