|
טקסט הדף מנוקד
וְאֵינוֹ מֵבִיא קׇרְבַּן טוּמְאָה
קׇרְבָּן הוּא דְּלָא מַיְיתֵי אֲבָל נְזִירוּת חָיְילָא עֲלֵיהּ מַנִּי מַתְנִיתִין לָא רַבִּי יְהוּדָה וְלָא רַבִּי שִׁמְעוֹן דְּתַנְיָא רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר נְזִיר שִׁמְשׁוֹן מוּתָּר לִיטַמֵּא לְמֵתִים שֶׁכֵּן מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁנִּטְמָא רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר הָאוֹמֵר נְזִיר שִׁמְשׁוֹן לֹא אָמַר כְּלוּם שֶׁלֹּא מָצִינוּ בְּשִׁמְשׁוֹן שֶׁיָּצָאת נְזִירוּת מִפִּיו מַנִּי אִי רַבִּי יְהוּדָה הָאָמַר אֲפִילּוּ לְכַתְּחִילָּה וּמַתְנִיתִין קָתָנֵי אִם נִטְמָא אִי רַבִּי שִׁמְעוֹן הָאָמַר לָא חָיְילָא עֲלֵיהּ נְזִירוּת כְּלָל לְעוֹלָם רַבִּי יְהוּדָה הִיא וְאַיְּידֵי דְּקָתָנֵי גַּבֵּי נְזִיר עוֹלָם אִם נִטְמָא תְּנָא נָמֵי גַּבֵּי נְזִיר שִׁמְשׁוֹן אִם נִטְמָא לֵימָא בִּפְלוּגְתָּא דְהָנֵי תַּנָּאֵי קָמִיפַּלְגִי דִּתְנַן הֲרֵי עָלַי כִּבְכוֹר רַבִּי יַעֲקֹב אוֹסֵר וְרַבִּי יוֹסֵי מַתִּיר מַאי לָאו רַבִּי יְהוּדָה סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יַעֲקֹב דְּאָמַר לָא בָּעִינַן דָּבָר הַנִּידָּר וְרַבִּי שִׁמְעוֹן סָבַר לַהּ כְּרַבִּי יוֹסֵי דְּאָמַר בָּעִינַן דָּבָר הַנִּידָּר לָא דְּכוּלֵּי עָלְמָא בָּעִינַן דָּבָר הַנִּידָּר וְשָׁאנֵי גַּבֵּי בְּכוֹר דִּכְתִיב בֵּיהּ לַה' לְרַבּוֹת אֶת הַבְּכוֹר וְרַבִּי יוֹסֵי אָמַר לָךְ הָהוּא לַה' מִיבְּעֵי לֵיהּ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וּמָה רָאִיתָ לְרַבּוֹת חַטָּאת וְאָשָׁם וּלְהוֹצִיא אֶת הַבְּכוֹר מְרַבֶּה אֲנִי חַטָּאת וְאָשָׁם שֶׁכֵּן מַתְפִּיסָן בְּנֶדֶר וּמוֹצִיא אֲנִי אֶת הַבְּכוֹר שֶׁאֵין מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר וְרַבִּי יַעֲקֹב אָמַר לָךְ בְּכוֹר נָמֵי מַתְפִּיסוֹ בְּנֶדֶר הוּא דְּתַנְיָא שֶׁל בֵּית רַבֵּינוּ אָמְרוּ מִנַּיִן לְנוֹלַד לוֹ בְּכוֹר בְּתוֹךְ עֶדְרוֹ שֶׁמִּצְוָה עָלָיו לְהַקְדִּישׁוֹ שֶׁנֶּאֱמַר הַזָּכָר תַּקְדִּישׁ וְרַבִּי יוֹסֵי אָמַר לָךְ נְהִי דְּמִצְוָה לְהַקְדִּישׁוֹ אִי לָא מַקְדֵּישׁ לֵיהּ מִי לָא קָדוֹשׁ גַּבֵּי נָזִיר נָמֵי הָכְתִיב לַה' הַהוּא מִיבְּעֵי לֵיהּ לְכִדְתַנְיָא אָמַר שִׁמְעוֹן הַצַּדִּיק מִיָּמַי לֹא אָכַלְתִּי אֲשַׁם נָזִיר טָמֵא חוּץ מֵאָדָם אֶחָד שֶׁבָּא אֵלַי מִן הַדָּרוֹם יְפֵה עֵינַיִם וְטוֹב רוֹאִי וּקְווּצּוֹתָיו סְדוּרוֹת לוֹ תַּלְתַּלִּים אָמַרְתִּי לוֹ בְּנִי מָה רָאִיתָ לְשַׁחֵת שֵׂעָר נָאֶה זֶה אָמַר לִי רוֹעֶה הָיִיתִי לְאָבִי בְּעִירִי וְהָלַכְתִּי לִשְׁאוֹב מַיִם מִן הַמַּעְיָין וְנִסְתַּכַּלְתִּי בַּבָּבוּאָה שֶׁלִּי וּפָחַז יִצְרִי עָלַי וּבִיקֵּשׁ לְטוֹרְדֵנִי מִן הָעוֹלָם אָמַרְתִּי לוֹ רֵיקָה מִפְּנֵי מָה אַתָּה מִתְגָּאֶה בְּעוֹלָם שֶׁאֵינוֹ שֶׁלְּךָ שֶׁסּוֹפְךָ לִהְיוֹת רִמָּה וְתוֹלֵעָה הָעֲבוֹדָה שֶׁאֲגַלֵּחֲךָ לַשָּׁמַיִם עָמַדְתִּי וּנְשַׁקְתִּיו עַל רֹאשׁוֹ אָמַרְתִּי לוֹ כְּמוֹתְךָ יִרְבּוּ נְזִירִים בְּיִשְׂרָאֵל עָלֶיךָ הַכָּתוּב אוֹמֵר אִישׁ כִּי יַפְלִא לִנְדֹּר נֶדֶר נָזִיר לְהַזִּיר לַה' וְשִׁמְשׁוֹן לָאו נָזִיר הֲוָה וְהָכְתִיב כִּי נְזִיר אֱלֹהִים יִהְיֶה הַנַּעַר מִן הַבֶּטֶן הָתָם מַלְאָךְ הוּא דְּקָאָמַר וּמְנָלַן דְּאִיטַּמִּי לְמֵתִים אִילֵּימָא מִדִּכְתִיב בִּלְחִי הַחֲמוֹר הִכֵּיתִי אֶלֶף אִישׁ דִּילְמָא גָּרוֹיֵי גָּרִי בְּהוּ וְלָא נְגַע בְּהוּ אֶלָּא מֵהָכָא וַיַּךְ מֵהֶם שְׁלֹשִׁים אִישׁ וַיִּקַּח אֶת חֲלִיצוֹתָם דִּילְמָא אַשְׁלְחִינּוּן בְּרֵישָׁא וַהֲדַר קַטְלִינֻּן וַיַּךְ וַיִּקַּח כְּתִיב וְדִילְמָא גּוֹסְסִין שַׁוִּינֻן אֶלָּא גְּמָרָא גְּמִירִי לַהּ וּנְזִיר עוֹלָם הֵיכָא כְּתִיב דְּתַנְיָא רַבִּי אוֹמֵר אַבְשָׁלוֹם נְזִיר עוֹלָם הָיָה שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מִקֵּץ אַרְבָּעִים שָׁנָה וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל הַמֶּלֶךְ אֵלְכָה נָּא וַאֲשַׁלֵּם אֶת נִדְרִי אֲשֶׁר נָדַרְתִּי לַה' בְּחֶבְרוֹן וּמְגַלֵּחַ אֶחָד לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ שֶׁנֶּאֱמַר וַיְהִי מִקֵּץ יָמִים לַיָּמִים רש"ימני אי רבי יהודה הא אמר דמותר לכתחילה. ליטמא ומתני' קתני אם נטמא בדיעבד אבל לכתחילה לא. תנא נמי גבי נזיר שמשון אם. וה''ה נמי לכתחילה מותר: הרי עלי. ככר זו כבכור: רבי יעקב אוסר. דלא בעינן שיהא איסורו בדבר הנידר כגון (חטאת) ושלמים (דהא כתיב איש כי ידור נדר לה' לרבות דבר האסור כגון בכור): רבי יהודה סבר לה כר' יעקב דאמר לא בעינן דבר הנדור. הכי נמי כי אמר הריני נזיר שמשון הוי נזיר ואע''ג דשמשון לא יצא נזירות מפיו: ור''ש. דאומר לא הוי נזיר סבר לה כר' יוסי דאמר מותר משום דלא התפיס אלא בבכור דלא הוי דבר הנדור שהרי קדושתו מרחם: ושאני גבי בכור. דהיינו טעמא דרבי יעקב משום דכתיב לה' איש כי ידור נדר לה' לרבות את הבכור: לרבות חטאת ואשם. דכי אמר ככר זה עלי כחטאת וכאשם אסור: מרבה אני חטאת ואשם שכן מתפיסן בנדר. שאינו מביא חטאת ואשם עד שיהא מחויב להן ויאמר זהו לחטאתי ולאשמי: שאין מתפיסו את הבכור בנדר. דנדור ועומד מרחם הוא אבל גבי נזיר דכו''ע בין לר' יעקב בין לר' יוסי בעינן דבר הנדור וכי אמר הריני נזיר שמשון לא אמר ולא כלום: גבי נזיר נמי. בין לר' יעקב בין לרבי יוסי אמאי בעינן דבר הנדור הא כתיב ביה לה' להזיר: לא אכלתי [אשם] נזירות מעולם. משום ההוא טעמא דאמרי' לעיל דכשהן מטמאין ורבין עליהן ימי טומאה הן מתחרטין ומביאין חולין לעזרה: ופחז. ומהר עלי יצרי והביאני לידי הרהור: לשאוב מים מן הגיע. גרסי' שכן הוא לשון המשנה ופי' מן המעיין: עליך אמר הכתוב איש כי יפליא לנדור נדר נזיר להזיר לה'. דמשמע שנודר לשם שמים: ושמשון לאו נזיר הוא והא כתיב כי נזיר אלהים. וקא ס''ד דמנוח קאמר להא מילתא דהוה ליה דבר הנדור דאדם מדיר את בנו בנזיר: מלאך הוא דקאמר. כי נזיר אלהים יהיה הנער מן הבטן אבל מפי מנוח לא יצא: דילמא גרדויי גרד להו. מחתך חתך בהן אבל הוא גופיה לא נגע בהו: ויך ויקח כתיב. דמשמע ויך והדר ויקח: גוססין שוינהו. ובהדי דהוו גוססין אשלחינהו ולא איטמי בהו: ונזיר עולם היכא כתיב. שמיקל בתער ומביא שלש בהמות: ה''ג דתניא רבי אומר אבשלום נזיר עולם היה שנאמר ויהי מקץ ארבעים שנה ומגלח היה אבשלום לשנים עשר חדש דבכך הוה ליה כובד ובבציר מהכי לא ה''ל כובד דכאיש גבורתו (שופטים ח) אבל שאר נזירי עולם מגלח א' לל' יום דהוי ליה בהכי כובד: תוספותקרבן הוא דלא מייתי. פירוש נזיר שמשון אבל נזירות חייל עליה כלומר לענין שאסור לטמאות למתים לכתחילה: שלא מצינו בשמשון שיצא נזירות מפיו. כלומר לא נזר בנזיר אלא מבטן אמו היה נדור בנזיר ממילא ואנן בעינן שידור בדבר הנדור כמו הריני כזה שנדר בנזיר כדדרשי' (נדרים דף יד.) כי ידור נדר עד שידור בדבר הנדור: הרי עלי כבכור. פי' ככר זה כבכור: לא דכ''ע. כלומר כ''ע אי אמר כעולה וכשלמים הוי דבר הנדור אבל בכור קדוש מרחם אמו רבי יהודה סבר לה כרבי יעקב דאמר לא בעינן דבר הנדור ואם אמר הריני כשמשון הוי נזיר אע''ג דנזיר שמשון לאו נדור הוה אלא קדוש מבטן אמו כבכור: לא דכ''ע בעינן דבר הנדור. בעלמא לגבי נזירות: ושאני הכא דכתיב לה'. כי ידור נדר לה': לרבות את הבכור. כלומר שהוא לה' ממילא אפילו [הכי] הוי נדור: לרבות את החטאת ואשם. דסד''א עולה ושלמים הבאים נדבה הוי דבר הנדור אבל בחטאת ואשם הבאים בחובה לא מיקרי דבר הנדור קמ''ל לה' דמרבי כל מילי דהוי לה': שמצוה לקדש. פירוש בכור תקדיש ולומר תוקדש בבכורה אע''פ דקדיש מרחם: מי לא קדוש. הלכך לאו דבר הנדור הוא כיון דאינו אלא מצוה בעלמא: גבי נזיר נמי הכתיב לה'. וכי היכי דמרבי ר' יעקב בכור מלה' ה''נ נרבה נזיר שמשון מלה' דכתי' בנזיר: לא אכלתי אשם נזירות. אבל שאר אשמות היה אוכל אבל אשם נזיר היה קשה בעיניו לאוכלו לפי שאינו בא אלא בנזיר שנטמא וכיון שנטמא הי' דואג פן מתחרט על נדרו שהימים הראשונים נופלין ומביא חולין בעזרה: עליך הכתוב אומר להזיר לה'. כלומר שתחילת נדרו לגמרי לש''ש ולא היה דואג שיתחרט אע''פ שנטמא אבל שאר נודרים סתמא נודרי' בעת צרה או על עבירה שבידן כדי להצטער ולכפר על עונם וכשמתרבים הימים עליהם ממה שגמרו בדעתן קרוב להיות תוהא על הראשונות: שמשון לאו נדור הוה. פירוש לא נדור נזיר הוה והא כתיב כי נזיר אלהים יהיה כו'. וקס''ד שהמלאך היה אומר לאביו שיזירנו לכשיולד כדאמרי' לקמן (דף כח:) האיש מדיר בנו בנזיר: התם מלאך הוא דקאמר ליה. בנבואה ולא יצא נזירות לא מפי אביו ולא מפי שמשון: גרויי גרי. לשון חצים כלומר מרחוק זורק בהם והרגם: דילמא גוססין שווינהו. לאו דוקא גוססים כי נזיר אסור ליגע לגוסס אלא כלומר קרוב לגוססין: אלא גמר'. פירוש דגמרי' דקטלינהו ממש והדר שלוחי שלחינן ואפי' למאן דאמר (יבמות סא.) קברי עובדי כוכבים אינן מטמאין באהל במגע מיהא מטמאין: ונזיר עולם היכא כתיב. כלומר שמותר להקל ומייתי מאבשלום שהיה מיקל למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה: את נדרי אשר נדרתי. וסתם נדר משמע ליה נזירות ועוד אחר שלא היה מגלח אלא מימים לימים. משמע שהכביד עליו שערו מכלל דנזירות נדר: הגרסה הדיגיטלית של תלמוד קורן נואה על שמו של וויליאם דייוידסון, יצא לאור בהוצאת קורן,
מנוקד על ידי
דיקטה - המרכז הישראלי לניתוח טקסטים - ושוחרר תחת רשיון מסוג
CC BY-NC
|