|
שם:
לשכת השקלים לשכת השקלים היא לשכה בה נצברו תרומת מחצית השקל שתרם עם ישראל בכל שנה[1]. הבאת מחצית השקל למקדש מכל תפוצות ישראל, חייבה להכין לשכה מיוחדת לדבר, שכן משם לקחו הגזברים והאמרכלים את הכסף הנדרש לקרבנות ולשאר צרכי המקדש. ממקורות חז"ל נראה שהציבו סביב לשכה זו שומרים בגלל הכסף הרב שהצטבר בלשכה. כך גם כתבו הראשונים בעניין שלשת הקופות של כסף הקרבן: "נותנין שלש הקופות באחת הלשכות תחת השגחה"[2]. הלשכה ותפקידהלדעת פרשני המשנה היתה לשכה מיוחדת למחצית השקל, ונקראה 'לשכה' סתם, ומשם לקחו הגזברים את הכסף הנדרש לצורכי המקדש. לאחר שגבו הגזברים את מחצית השקל, בכל מדינה ומדינה ובכל עיר ועיר, שלחו את הכסף שנתרם ביד שליחים למקדש[3]. הכסף נצבר בלשכה אחת מן הלשכות, וסוגרים את דלתותיה במפתחות וחותמים עליה חותמות, לשמור על הכסף הרב שנאסף[4]. בתוך הלשכה היו שלוש קופות גדולות, שאותן היו ממלאים בכסף שהצטבר, ומשנתמלאו הקופות, מניחים אותן בתוך הלשכה על הרצפה, ואת יתרת הכסף מניחים בקרקע הלשכה מחוץ לקופות. הכסף הנמצא בתוך הקופה נקרא 'תרומת הלשכה', והכסף הנותר על פני הקרקע נקרא: 'שיירי הלשכה'[5]. 'לשכת השקלים' – שיטת הרמב"םהמושג 'לשכת השקלים' אינו נזכר במקורות חז"ל. בדברי הרמב"ם מופיע שהכסף מוכנס לתוך לשכה המיועדת לכך, ובחלק מהמהדורות של דברי הרמב"ם נקרא שמה 'לשכת השקלים'. לשיטתו, עניין מחצית השקל והוצאת שלשת הקופות במקדש ברגלים מוסבר באופן שונה. לדעת הרמב"ם, היו שתי לשכות לעניין תרומת מחצית השקל: לשכה אחת נקראה 'לשכת השקלים', לשם הביאו הכהנים את תרומת מחצית השקל מכל העולם היהודי. לאחר מכן בהגיע חודש ניסן בו התחילו להשתמש במחצית השקל להבאת הקרבנות החדשים לשנה זו, העבירו הגזברים שלש קופות של מחצית השקל, ללשכה אחרת המיוחדת להבאת קרבנות התמיד, והיא, ככל הנראה, 'לשכת הקרבן' הנזכרת בדברי חז"ל[6]. מלשכה זו הרימו תרומת שקלים לקרבנות בפרוס הפסח, בפרוס עצרת ובפרוס חג הסוכות. מאידך, ב'לשכת השקלים' נשארה יתרת הכסף הנקראת - "שיירי הלשכה". כסף זה נועד לצרכים אחרים במקדש ובירושלים, כמובא במשנה: "אמת המים וחומת העיר ומגדלותיה וכל צורכי העיר באין משיירי הלשכה"[7]. כניסת התורם ללשכהכשהתורם נכנס ללשכה, להוציא משם את תרומת הלשכה לעניין הקרבנות, לא יכנס "בפרגוד חפות"[8], כלומר, בגד עם קיפולים שאפשר להסתיר בהם כסף, ולא במנעלים, ולא בסנדלים, ולא בתפילין, ולא בקמיע, שמא יחשדו בו העם ויאמרו: "החביא ממעות הלשכה במקומות אלו כשתרם"[9]. כמו כן, מדברים הכהנים העומדים בחוץ עם התורם משעה שיכנס ועד שעה שיצא, כדי שלא יוכל להסתיר דבר בתוך פיו. ואף על פי שנזהרים זהירות יתירה כאמור, עם זאת, אין מכניסים ללשכה כהנים עניים, או מי שבהול על הממון מפני החשד, כדי לקיים: "והייתם נקיים מה' ומישראל"[10]. מקומהאשר למקומה המדויק של הלשכה, יש אומרים שהיתה בהר הבית[11], ויש אומרים שהיתה בתוך העזרה[12]. לשיטת הרמב"ם יש לומר, ש'לשכת השקלים' ו'לשכת הקרבן' היו ליד שער הקרבן בצפון העזרה, שכן המקום נשמר על ידי הלויים, והשמירה נועדה לשתי הלשכות הסמוכות זו לזו, ושתיהן נועדו לשמירת כספי מחצית השקל.
הערות שוליים
(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש) |
