|
הקמה הגדרה[1] - הסכמת אדם לנדרים או לשבועות של אשתו, או של בתו שברשותו, שעל ידה אינו יכול עוד להפר אותם[2] דינה וגדרהמקיים אדם נדרי אשתו, שנאמר: כָּל נֵדֶר וְכָל שְׁבֻעַת אִסָּר לְעַנֹּת נָפֶשׁ אִישָׁהּ יְקִימֶנּוּ (במדבר ל יד), וכל שקיים, שוב אינו יכול להפר, שנאמר: וְקָמוּ נְדָרֶיהָ וֶאֱסָרֶהָ אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקֻמוּ (במדבר שם ח), מגיד הכתוב שכל נדר שקיים שעה אחת, אינו יכול להפר (ספרי מטות קנג. וראה מלבי"ם שם), וכן באב נאמר: וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ וְכָל אִסָּר אֲשֶׁר אָסְרָה עַל נַפְשָׁהּ יָקוּם (במדבר שם ה), שאם קיים שעה אחת, אינו רשאי להפר (ספרי שם)[3]. שמע וקיים לה, ואחר כך חזר והיפר לה, אפילו בו ביום, הרי הוא נושא את עונה, שנאמר: וְאִם הָפֵר יָפֵר אֹתָם אַחֲרֵי שָׁמְעוֹ וְנָשָׂא אֶת עֲוֹנָהּ (במדבר שם טז), ואחרי קיום הנדר הכתוב מדבר, ומגיד הכתוב שהוא מוכנס תחתיה לעון, ולמדנו מכאן שהגורם תקלה לחברו הוא נכנס תחתיו לעונשים (ספרי שם). לשונות קיוםכיצד מקיים, כגון שאמר לה קיים לך (תוספתא נדרים (ליברמן) ו א; רמב"ם נדרים יג ג), או יפה עשית (תוספתא שם; נדרים עז ב; רבי חייא בירושלמי נזיר ד א; טור יו"ד רלד), או יפה נדרת (רמב"ם שם), או אף אני כמותך (תוספתא שם), או אין כמותך (גמ' שם; רמב"ם שם; טור שם), או אילולא נדרת הייתי אני מדירך (תוספתא שם; נדרים שם; רבי חייא בירושלמי שם; רמב"ם שם; טור שם), וכל כיוצא בדברים שמשמעם שרצה בנדר זה (רמב"ם שם; טור שם; רמ"א שם לז)[4]. כשאמר לשון קיום על מנת להקניטהנדרה לשנתיים, ואמר הבעל אילו ידעתי הייתי מכריחך לידור לחמש שנים, הרי זה היקם, ואפילו אמר כן כדי לקפח אותה בדברים (בית יוסף שם לז, בשם הרשב"א; מהרי"ק ז; רמ"א שם לז). כשקיים בלבוקיים לה בלבו, הרי זו הקמה, ואינו יכול להפר (נדרים עט א; רמב"ם שם יג יט; טוש"ע שם מא), שנאמר: וְשָׁמַע אִישָׁהּ וְהֶחֱרִשׁ לָהּ וגו' וְקָמוּ כָּל נְדָרֶיהָ (במדבר ל יב), והחריש לה, זו חרישה לקיים (ספרי שם קנד). ואם חזר בו ממחשבתו תוך כדי דיבור - אינו קיום (רמב"ם שם; טוש"ע שם), שלא יהא כח דברים שבלבו גדול מכח המוציא בשפתיו (רמב"ם שם. וראה כסף משנה שם). הבנת האשהמקיים אדם נדרי אשתו או בתו בכל לשון, אף על פי שאינה מכרת, שאין האשה צריכה לשמוע את הקיום (רמב"ם שם א; שו"ע שם לז), שהרי אפילו קיים בלבו הרי זו הקמה (באור הגר"א שם ס"ק פא). שליחעשה שליח להקמה - אינו כלום (רמב"ם שם ט), שאין יכולים לעשות שליח להקמה (טוש"ע שם ל). הקמה והפרהכשההקמה חלה רק אם ההפרה חלהאמר קיים לך ומופר לך, ולא תחול הקמה אלא אם כן חלה הפרה, נחלקו הדעות:
קיים לך היוםאמר לה קיים לך היום, הסתפקו בתלמוד אם זה כאילו אמר לה מופר לך למחר מהיום, או כיון שלא אמר בפירוש ההפרה אין כאן אלא קיום בלבד (נדרים סט ב). וכן אם אמר לה מופר לך למחר, הסתפקו בתלמוד אם הרי זה כאומר לה קיים לך היום, ואינו יכול להפר למחר, אחר שכבר נתקיים היום, או כיון שלא אמר בפירוש ההקמה, אין כאן אלא הפרה בלבד למחר מהיום (שם ע א). וכן אם אמר לה קיים לך שעה אחת, נסתפקו בתלמוד אם הרי זה קיום, ואינו כאומר מופר לך לאחר שעה, כיון שלא הוציא הפרה מפיו, או שהרי זה כאילו אמר מופר לך לאחר שעה, כיון שכל היום בר הפרה הוא (גמ' שם). וכן אם אמר לה בפירוש קיים לך שעה אחת, ומופר לך אחר שעה (גמ' שם, לפי הטור שם; מאירי שם), או שאמר לה קיים לך שעה אחת, וכשעברה השעה אמר לה מופר (גמ' שם, לפי הרמב"ם שם; מאירי שם), נסתפקו בתלמוד אם אומרים כיון שקיימו שעה אחת קיים הוא לעולם, או שכיון שכל היום בהקמה והפרה הוא, כל היום ברשותו להפר ולהקים, ואינו קיים אם לא הקימו יום שלם (גמ' שם, ופירוש הרא"ש ד"ה היכא דקאמר, וד"ה או דלמא, השני). להלכה נחלקו ראשונים:
הקמה במקצתקיים מקצת הנדר, כגון שאמרה קונם תאנים וענבים אלו שאני טועמת, וקיים לתאנים, נחלקו תנאים:
להלכה נחלקו ראשונים: יש הפוסקים כדעה הראשונה (הלכות נדרים לרמב"ן שם; רא"ש שם יא ג; טור ורמ"א שם לו); ויש הפוסקים כדעה השניה (רמב"ם שם י; שו"ע שם). הקמה בטעותסבור שנדרה אחרתנדרה אשתו וקיים לה, וסבור שהיא בתו, או בתו וסבור שהיא אשתו - הרי זה יפר (תוספתא נדרים (ליברמן) ז ד; ירושלמי שם יא ה; בית יוסף ושו"ע יו"ד רלד לב), שאם הקים בטעות - אינה הקמה (ר"ן שם פו ב ד"ה הרי זה; ש"ך שם סק"נ), שנאמר: הֵקִים אֹתָם כִּי הֶחֱרִשׁ לָהּ (במדבר ל טו), "לה" דוקא (ספרי מטות קנג, לפי ספרי דבי רב שם והרש"ש לנדרים שם; ר"ן שם ד"ה למימרא). סבור שאינו לשון הקמהנדרה אשתו וקיים לה באחת מלשונות של הקמה, וכסבור שאינן לשון הקמה, ובו ביום היפר לה - הקמתו הקמה (שו"ת הרשב"א ה ריז; מאירי שם, בשם גדולי הדור; שו"ע שם כב), ואינו דומה לטועה ואינו יודע שנדר זה יכול להפר, שמיפר גם אחר יום שמעו (ראה ערך הפרה), מפני שבשאינו יודע אין זו שמיעה ולא נקרא יום שמעו, אבל כשידע שזה נדר ושיכול להפר, הרי זו שמיעה, ומה שטעה בהקמתו אין בכך כלום (שו"ת הרשב"א שם). ואף על פי שהקמה בטעות אינה הקמה, אין זה אלא בטועה בגופו של נודר, שנדרה אשתו וכסבור בתו, אבל בזו - הקמה היא, ועוד שהקמה היא כנדר שלו, ובנדר אף על פי שנדר בטעות צריך שאלה לחכם (ראה ערך התרת נדרים. מאירי שם). קיום להבאהאומר לאשתו כל נדרים שתדורי מכאן ועד שאבוא ממקום פלוני הרי הם קיימים, לא אמר כלום (משנה נדרים עה א; רמב"ם נדרים יג ט), ונחלקו הדעות בטעם הדבר:
שאלה בהקמהנשאלים על ההקמה (נדרים סט א), שאם קיים נדרי אשתו או בתו ונתחרט, הרי זה נשאל לחכם ומתיר לו הקמתו (ראה ערך התרת נדרים), וחוזר ומיפר לה (רמב"ם נדרים יג כ; טוש"ע יו"ד רלד מט). ואף על פי שאין נשאלים על ההפרה (ראה ערך הפרה), הקמה כעין נדר היא, ונשאלים עליה כמו שנשאלים על נדר (פירוש הרא"ש שם ד"ה יש שאלה; ר"ן שם ד"ה בעי רבה יש שאלה). אמר לאשתו קיים לך קיים לך, שתי פעמים, ונשאל על הקמה ראשונה, הרי הקמה שניה חלה (נדרים סט א; רמב"ם שם כב; טוש"ע שם נ), ואף על פי שבשעה שהוציא הקמה השניה מפיו לא חלה, הרי זה לפי שבאותה שעה היתה ההקמה הראשונה קיימת, ולא נתנה לשניה לחול, אבל כשנשאל על הראשונה מצאה השניה ריוח לחול, וחלה (ר"ן שם ד"ה בעי רבה קיים). ועל שתיהן כאחת אינו יכול להישאל, מכיון שבשעה שהראשונה קיימת עדיין אין השניה יכולה לחול (מאירי שם). כשצריך שתי הפרותאף על פי ששאלה על ההקמה עוקרת אותה למפרע, מכל מקום אין הדברים אמורים אלא במקום שההפרה תלויה בו לבד, באב או בבעל, אבל במקום שצריך שתי הפרות, היינו בנערה המאורסה, שאביה ובעלה צריכים שניהם להפר (ראה ערך הפרה), מועילה הקמה זו שנשאל עליה לבטל את הפרתו של אחד מהם, כגון שהיפר אחד מהם וקיים השני וחזר ונשאל על הקמתו, אין מקיים זה חוזר ומיפר לה (נדרים סז א ור"ן שם; רמב"ם שם כא; טוש"ע שם ו). כשהאשה נשאלה על הנדר לאחר ההקמההקים הבעל נדרי אשתו, והלכה אשתו ונשאלה לחכם או לשלשה הדיוטות והתירו לה את הנדר עצמו, נחלקו ראשונים:
הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
