שנינו
מתני' בצק החרש - אם יש כיוצא בו שהחמיץ הרי זה אסור:
גמ' אם אין שם כיוצא בו – מהו?
א''ר אבהו אמר ר' שמעון בן לקיש: כדי שילך אדם ממגדל נינוה לטבריא מיל.
ונימא מיל?
הא קמ''ל דשיעורא דמיל כממגדל נוניא ועד טבריא.
א''ר אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין.
אמר רב נחמן בר יצחק: אייבו אמרה, ....
פירוש, בצק שאין בו סימני החמצה – אם יש עיסה אחרת שנילושה יחד איתו, שהחמיצה – סימן שגם הוא אסור.
ואם אין שם כיוצא בו - אם שהה כדי שיהלך אדם ממגדל נוניא לטבריה - נאסר הבצק.
מימרא קצרה זו של ריש לקיש היא המקור לדיני החמצה, ל"מצות ח"י רגעים", וגררה דיונים רבים מכל צדדיה.

הנוסח
תחילה הנוסח. בציטוט לעיל צבעתי בגוון שונה את המשפט על מגדל נוניא וטבריה. זאת כיון שרש"י והרי"ף כלל לא גרסו אותו.
גירסתם:
אם אין שם כיוצא בו – מהו?
א''ר אבהו אמר ר' שמעון בן לקיש: כדי שילך אדם ממגדל נינוה לטבריא.
א''ר אבהו אמר רבי שמעון בן לקיש: לגבל ולתפלה ולנטילת ידים ארבעה מילין.
למרות שלא היה לפניהם בגמרא - גם רש"י וגם הרי"ף כתבו בפירוש שהמרחק המדובר הוא מיל.
והקישור בין שתי המימרות - כיון ששתיהן של ר' אבהו בשם ריש לקיש (אם כי היינו מצפים שיהיה "ואמר ר' אבהו")

לעומת דעת הבבלי -בירושלמי (כאן)
לא היה שם אחר כיוצא בו שהחמיץ - עד איכן?
ר' יעקב בר אחא ר' עולא דקסרין בשם רבי חנינה: עד כדי הילוך ארבעת מילין
הפוסקים פסקו כהבבלי.

כימיה.
בפורטל הדף היומי נמצאים כמה מאמרים של ד"ר משה רענן מההיבטים הכימיים,
מהו תהליך ההחמצה, מדוע אין ללוש בפושרים, מי פירות אין מחמיצים.

גיאוגרפיה
אני מבקש לדון בהיבט הגיאוגרפי ועל כך בהודעה הבאה.