מאחרוני האמוראים, ומן המשתתפים בעריכת התלמוד הבבלי.
רבה תוספאה היה כנראה תלמיד מובהק לרבינא (הראשון, חבירו של רב אשי) ונשא ונתן לפניו בהלכה. ולאחר מכן מוצאים אנו אותו הרבה בחברתו של רבינא האחרון (זוטא, בן אחותו של רבינא הראשון). כיון שהיה בדור האחרון לאמוראים לא נשארו הרבה מדבריו בתלמוד אף כי מובאים בשמו כמה פסקי הלכה.
בסוף ימיו היה במשך שש שנים ראש הישיבה בסורא אחרי מר בר רב אשי.
בפירוש הכינוי תוספאה נחלקו הדעות, היו שפירשו כי נתכנה כך משום בקיאותו בתוספתא, והיו שסברו כי זה שם מקום. אולם מסתבר כי נקרא כך משום עבודתו בעריכת התלמוד, שהיתה בעיקרה הוספת דברים ועריכה.
כאמור באגרת רב שרירא גאון, נפטר רבא תוספאה בשנת ד' רל"ד (474).
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)