רבותיו וחבריו: סתם רבה בתלמוד הוא רבה בר נחמני, מגדולי אמוראי בבל בדור השלישי. מסופר על רבה שלא ישן ביום יותר משישים נשימות, כשנת סוס. היה חריף מאוד בלימודו וכונה בתואר: "עוקר הרים" (ברכות דף סד ע"א. היינו חריף מאוד להקשות ולתרץ). רבו המובהק היה רב יהודה, וכן היה תלמידם של רב הונא ורב חסדא. חברו המובהק היה רב יוסף, ובמחלוקות ביניהם נפסקה בדרך כלל הלכה כרבה. רבה היה דודו ורבו המובהק של אביי, וכן רבם של רבא ורב ספרא.
ראשות הישיבה: אחרי פטירת רב יהודה רבו, התמנה רבה לראשות ישיבת פומבדיתא, ועמד בראשה 22 שנה (4080-4059). בעשר השנים הראשונות היה עדיין כפוף לרב חסדא ראש ישיבת סורא, ומשנפטר רב חסדא עבר מרכז התורה לישיבתו של רבה. הוא היה אומר: "אני יחיד בנגעים אני יחיד באוהלות". לרבה היו 400 תלמידים קבועים סמוכים על שלחנו, ובחודשי ירחי כלה (תשרי וניסן), באו 12000 תלמידים לשמוע את דרשותיו (כתובות דף קו ע"א. ובבא מציעא דף פו ע"א).
תולדות חייו: בצעירותו היה עני מרוד, ואפילו לחם שעורים לא היה לו. רבה היה כהן מבית עלי שנאמר עליו: "ולא יהיה זקן בביתך כל הימים", ונפטר בגיל ארבעים בלבד. רבה נפטר מאימת המלכות, אחרי שהלשינו עליו שהוא מבטל אלפי אנשים בחודשי ירחי כלה מעבודה ותשלום מס (בבא מציעא דף פו ע"א). אחרי פטירתו התמנה רב יוסף חברו לראשות ישיבת פומבדיתא.
(כתב: הרב אוריאל לוי)