רב נחמן זכה אולי לקבל תורה מפי שמואל, אבל היה צעיר מאד כאשר נפטר שמואל, ונראה כי רבו המובהק היה רבה בר אבוה שבישיבתו במחוזא למד רוב תורתו.
אשתו של רב נחמן היתה ילתא, מבית ראש הגולה, ורב נחמן נתמנה (כנראה בעודו עוד צעיר למדי) כדיין, וכיון שהיה עיסוקו הרבה מאד בדיני ממונות נקבעה הלכה כמותו נגד חבריו בדינים אלה. בהיותו סמוך לבית ראש הגולה נהג רב נחמן בהנהגות ובסגנון לשון שהיה כנראה מקובל בחוגים אלה (ועל כך הערותיו של רב יהודה).
רב יהודה היה גדול בשנים מרב נחמן, ותלמיד מובהק של רב ושמואל, ושימש כראש ישיבה במקום שמואל בעיר פומבדיתא. נראה כי רב נחמן לא הכיר אז היטב את רב יהודה לפי שגרו במקומות מרוחקים זה מזה, ומשום כך גם שלח לו הזמנה לדין, בלא לדעת שרב יהודה הוא מגדולי הדור, ואין זה מן הראוי להזמינו בצורה זו. רב יהודה שהלך לנהרדעא לדין זה עשה זאת, כעצת רב הונא, משום כבוד בית הנשיא, כלומר משום קשר המשפחה (והמינוי) שהיה לרב נחמן מבית ראש הגולה. אך מובן משום מה הקפיד רב יהודה על שהוצרך לבוא לנהרדעא.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)