תנא בדור השלישי. חי בתקופת ימי השמד ומרד בר כוכבא, אך היה מתון והתנגד למרד ברומאים.
נאמר במשנה (אבות פרק ו משנה ט): "אמר רבי יוסי בן קסמא: פעם אחת הייתי מהלך בדרך ופגע בי אדם אחד, ונתן לי שלום והחזרתי לו שלום. אמר לי: רבי, מאיזה מקום אתה? אמרתי לו: מעיר גדולה של חכמים ושל סופרים אני. אמר לי: רבי, רצונך שתדור עמנו במקומנו ואני אתן לך אלף אלפים דינרי זהב ואבנים טובות ומרגליות? אמרתי לו: בני, אם אתה נותן לי כל כסף וזהב ואבנים טובות ומרגליות שבעולם, איני דר אלא במקום תורה...".
"שאלו תלמידיו את רבי יוסי בן קסמא: אימתי בן דוד בא? אמר: מתיירא אני שמא תבקשו ממני אות. אמרו לו: אין אנו מבקשין ממך אות. אמר להם: לכשיפול השער הזה ויבנה ויפול ויבנה ויפול ואין מספיקין לבנותו עד שבן דוד בא. אמרו לו: רבינו, תן לנו אות. אמר להם: ולא כך אמרתם לי שאין אתם מבקשין ממני אות? אמרו לו: ואף על פי כן. אמר להם: אם כך, יהפכו מי מערת פמייס לדם ונהפכו לדם" (סנהדרין דף צח ע"א).
על יחסו לרומאים ושעת מותו מסופר בתלמוד (עבודה זרה דף יח ע"א): "כשחלה רבי יוסי בן קסמא, הלך רבי חנינא בן תרדיון לבקרו. אמר לו: חנינא אחי! אי אתה יודע שאומה זו מן השמים המליכוה, שהחריבה את ביתו ושרפה את היכלו והרגה את חסידיו ואיבדה את טוביו ועדיין היא קיימת; ואני שמעתי עליך שאתה יושב ועוסק בתורה ומקהיל קהילות ברבים וספר מונח לך  בחיקך?! אמר לו: מן השמים ירחמו. אמר לו: אני אומר לך דברים של טעם, ואתה אומר לי מן השמים ירחמו? תמה אני אם לא ישרפו אותך ואת ספר תורה באש. אמר לו: רבי, מה אני לחיי העולם הבא? ... אמר לו: מחלקך יהי חלקי ומגורלך יהי גורלי. אמרו: לא היו ימים מועטים עד שנפטר רבי יוסי בן קסמא, והלכו כל גדולי רומי לקוברו והספידוהו הספד גדול, ובחזרתן מצאוהו לרבי חנינא בן תרדיון שהיה יושב ועוסק בתורה, כרכוהו בספר תורה והקיפוהו בחבילי זמורות והציתו בהן את האור".
(כתב: הרב אוריאל לוי)