רבותיו ותלמידיו: רב כהנא הינו אמורא מדור שני לאמוראי בבל, ותלמיד מובהק של רב.
מסופר בגמרא (בבא קמא דף קיז), שעקב הריגת 'מוסר' וחשש מתגובת השלטונות, נאלץ רב כהנא לברוח לארץ ישראל, לישיבתם של רבי יוחנן וריש לקיש בטבריה, אך קיבל עליו בהוראת רב, שלא לדבר עם רבי יוחנן בדברי תורה שבע שנים. משהגיע לטבריה, אמר ריש לקיש לרבי יוחנן "ארי עלה מבבל", אך לאחר שראו שאינו שואל ומשיב, הורידוהו במשך הזמן עד לשורה השביעית והאחרונה היושבת לפני רבי יוחנן. אמר: "יהי רצון, שאלו שבע השורות יהיו חילוף לשבע השנים", והחל מקשה על דברי רבי יוחנן. משראה רבי יוחנן את כוחו הגדול של רב כהנא בתורה, ביקש להביט בו, אבל כיון שהיה זקן מאוד והתקשה לראות, טעה בצלקת שהיתה בפניו וחשב שרב כהנא צוחק ממנו, הקפיד עליו ומת. למחרת הסבירו לרבי יוחנן את הטעות, עלה למערה והבטיח לרב כהנא שלא יטעם שוב טעם מיתה, העלהו והחזירו. לאחר זמן חזר רב כהנא לבבל, ולמד תורה מפי רב הונא ורב יהודה תלמידי רב. לבסוף עלה שוב לארץ ישראל - בימיו של רבי אלעזר בן פדת בראשות ישיבת טבריה - ונפטר בארץ ישראל. רב כהנא היה רבם של רבה ורב יוסף, גדולי אמוראי בבל בדור השלישי. וכן היה רבו של רבי יאשיה בארץ ישראל, ואף הניח לו בירושה ספרים ומעות (ירושלמי סנהדרין פ"ג ה"ט).
רב כהנא הרביעי: נוסף לרב כהנא תלמידו המובהק של רב, היו בבבל אמוראים נוספים בשם זה, ועיתים קשה להכריע לאיזה מהם מתכוון התלמוד. הידוע בהם הוא רב כהנא הרביעי, מדור שישי לאמוראי בבל. כיהן כראש ישיבת פומבדיתא, היה תלמידם של רבא ורב זביד, ורב חבר של רב אשי.
(כתב: הרב אוריאל לוי)