הפקעת כחו של הגט, שלא יהא ראוי לגרש בו.
האומר לשניים: "גט זה שאני עומד לכתוב לאשתי בטל הוא", ולאחר מכן כתב גט לאשתו, הרי זה בטל. וכן אם אמר לשניים: "כל גט שיכתוב לי פלוני בטל", או: "כל גט שאכתוב בבית דינו של פלוני בטל", או: "כל גט שאכתוב מכאן ועד עשרים שנה בטל", הרי זה גט בטל.
השולח גט לאשתו על ידי שליח וביטלו, נחלקו אמוראים אם יכול הבעל לחזור ולגרש בגט זה: רב נחמן סובר, שחוזר ומגרש בו, לפי שלא ביטל אלא את השליחות ולא את הגט, ורב ששת סובר, שאינו חוזר ומגרש בו, לפי שהגט עצמו נתבטל. הלכה כרב נחמן, שיכול הבעל לחזור ולגרש בגט זה.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)