פדיון דבר שנמכר, על ידי חלוקת סכום דמי המכר למניין השנים - או למניין כל זמן אחר - שהדבר נמכר, ומנכים מן הדמים את דמי הזמן שהדבר היה ברשות הקונה, ואת שאר הדמים שנותרו מחזירים לקונה. לדוגמא: עבד עברי שהשיגה ידו לפדות את עצמו, מחלקים את סכום דמי ממכרו למניין השנים שנמכר, וגורע מן הכסף את דמי השנים שעבד, ומחזיר לאדונו את השאר ויוצא לחירות. (מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)