דבר איסור שמחמתו ניתקנת, עומדת ומתקיימת צורתו של דבר היתר שנתערב בתוכו.
דבר איסור שמעמיד את דבר ההיתר, אפילו אם יש בהיתר כדי לבטלו, אין הוא בטל.
לדוגמא: המקריש חלב, כדי לעשותו גבינה, בעור קיבה של נבילה - הגבינה אסורה משום נבילה. ואף על פי שעור הקיבה הינו קטן מאוד ביחס לחלב, ואין בו כדי ליתן טעם בחלב, מכל מקום אין העור בטל בחלב, מכיון שהוא מעמיד את החלב.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)