כל קרבן שאינו ראוי להקרבה על המזבח משום הפסול שבו, אין חייבים על הקרבתו בחוץ (ראה: "העלאת חוץ") לא כרת ולא חטאת; ואפילו נפסל לאחר שהוקדש לקרבן, ונמצא שהיה ראוי מתחילה, ונדחה אחר כך משום פסולו, מכל מקום הואיל ועכשיו "אינו ראוי לפני משכן ה', אין חייבים עליו"*.
----------
* כגון: פר שרבע אשה, ופרה שנרבעה לאיש, ובהמה שניתנה כאתנן לזונה, ובהמה שהמירו אותה במחיר כלב, ובהמת כלאיים - שהקריבן מחוץ לעזרה, הואיל והם קדשים פסולים שלא היה פסולם בקודש, פטור מכרת ומחטאת (זבחים קיב, א).
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)