לוחות הברית הם שני לוחות אבנים שניתנו למשה בסיני ומונחים בארון הברית בקדש הקדשים.

נאמר בתורה:"וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה עֲלֵה אֵלַי הָהָרָה וֶהְיֵה שָׁם וְאֶתְּנָה לְךָ אֶת לֻחֹת הָאֶבֶן וְהַתּוֹרָה וְהַמִּצְוָה אֲשֶׁר כָּתַבְתִּי לְהוֹרֹתָם" (שמות כד יב). על לוחות אלו כתב ה' את עשרת הדברות^[1]. לכן נקראים גם 'לוחות העדות', ואמרו חז"ל, שהלוחות הם עדות לישראל, שנבחרו מכל אומה ולשון לקבל את התורה^[2].

הלוחות הראשונים והלוחות השניים

הלוחות הראשונים נשברו בשבעה עשר בתמוז בעקבות חטא העגל. לאחר מכן עלה משה להר להתפלל על ישראל, וביום הכיפורים ירד משה מהר סיני ובידו לוחות שניים^[3].

יצירת הלוחות השניים

בניגוד ללוחות הראשונים, אשר ניתנו לו מאת ה', את הלוחות השניים נצטוה משה רבינו להכין בעצמו^[4], ומובא במדרש: "אמר לו הקדוש ברוך הוא: 'פסול לך שני לוחות', והראה לו הקדוש ברוך הוא מחצב של סנפירינון [אבן יקרה] בתוך אוהלו, ופסל ממנו ואמר: 'פסול לך' - הפסולת שלך, ומשם נעשה מלך [עשיר]"^[5].

מידות הלוחות

הלוחות היו בצורת ריבוע אבן באורך ששה טפחים על רוחב ששה טפחים, ועובי הלוחות - שלשה טפחים כל לוח^[6].

כיצד נכתבו הדברות על הלוחות?

נחלקו התנאים כמה מהדיברות והמצוות נכתבו על כל אחד מהלוחות: יש מי שאומר, חמישה על כל אחת מהן; יש אומרים - עשרה על כל אחת מהן; יש מי שאומר עשרים על כל אחת מהן - משני צידי הלוחות; ויש מי שאומר ארבעים על כל אחת מהן, כולם היו כתובים על כל אחד מארבעת צדדי הלוחות^[7].

הלוחות בארון הברית

משה רבינו נצטוה לשים את הלוחות בארון הברית^[8]. יש מהתנאים הסוברים, כי לא רק את הלוחות שם משה רבינו בארון, אלא אף את שברי הלוחות הראשונים; ויש חולקים^[9].

לפי המבואר בתלמוד ובראשונים הלוחות נגנזו בימי יאשיהו במקדש במטמונית עקלקלות, ועתידים להתגלות, יחד עם הארון, בו הם נמצאים^[10].

לוחות הברית בדברי המדרש

הלוחות השניים – מעשה משותף בין ישראל לאביהם שבשמים

"'פסל לך'. שאלו את רבי יוחנן בן זכאי: מפני מה לוחות הראשונים מעשה שמים והשניים מעשה אדם? אמר להן: למה הדבר דומה? - למלך שנשא אשה, והביא הנייר והלבלר משלו, עיטרה משלו... ראה אותה המלך שוחקת לעבד אחד משלו, כעס עליה והוציאה. בא שושבינה אצלו ואמר לו: מרי! אי את יודע מהיכן נטלת אותה? לא בין העבדים גדלה?!... אמר לו המלך: ומה אתה מבקש שאתרצה לה? - הבא הנייר והלבלר משלך - והרי כתב ידי. כך אמר משה להקב"ה... אי אתה יודע מאיזה מקום הוצאת אותם - ממצרים ממקום עבודת כוכבים?! אמר לו הקב"ה... הבא את הלוחות משלך - והרי כתב ידי – 'וכתבתי על הלוחות'" (דברים רבה, יז). ובאו חז"ל ללמדנו, כי לוחות מעשה אלהים, שניתנו מאת הקדוש ברוך הוא כדבר מוכן מן השמים – הרי הם נשגבים מבינת האדם, אין פלא, אפוא, שישראל החיים בעולם החומר מתקשים להתחבר אליהם. לפיכך, עתה, שעשו ישראל תשובה, והלוחות נחצבו מסלעי ההר בידי משה, וישראל משגרים אותו אל ההר לבקש מאת ה' לחזור ולכתוב את ה'כתובה' מחדש - כך התורה הופכת לתורה שיש להם חלק בה, וכך יחזיקו בה ישראל לנצח.

מעולם המחשבה

הלוחות בארון – כעין כסא הכבוד

בענין הארון והלוחות כתבו הראשונים בהסבר הפסוקים: "ונתת את הכפורת על הארון מלמעלה, ואל הארון תתן את העדות... ונועדתי לך שם ודברתי אתך מעל הכפורת מבין שני הכרבים": "הנה עיקר החפץ במשכן הוא מקום מנוחת השכינה שהוא הארון... וסוד המשכן הוא, שיהיה הכבוד אשר שכן על הר סיני [בגלוי] שוכן עליו [על המשכן] בנסתר... ככתוב: 'וכבוד ה' מלא את המשכן'... 'ובבוא משה' - היה אליו הדבור... 'וישמע את הקול מדבר אליו מעל הכפורת'... והמסתכל יפה בכתובים הנאמרים במתן תורה... יבין סוד המשכן ובית המקדש [שהם המשך השראת השכינה כמו בהר סיני]... לכך אמר עתה – ונתת הכפורת עם כרוביו, שהכל דבר אחד... כי 'אל הארון תתן את העדות [הלוחות] אשר אתן אליך', כדי שיהיה לי כסא כבוד, כי אני אוועד לך שם ואשכין שכינתי עליהם"^[11].

הערות שוליים

(מתוך: ויקימקדש מבית מכון המקדש)