כהן מקבל כ"ד (24) מתנות כהונה, הרמב"ם בצורת הספירה הראשונה:

קודשי קודשים, נאכלים בטהרה, לזכרי כהונה ובעזרה.

קודשים קלים, נאכלים בטהרה, בירושלים, גם לנקבות ולעבדי כהן.

החולין נאכלים בטהרה, בכל מקום, גם לנקבות ולעבדי כהן .

בהמה שנשחטת בביהמ"ק, יש חלק שמקריבים על המזבח, חלק שנאכל לכהנים (חוץ מקורבן עולה ומעשר בהמה, שלכהן אין חלק) וחלק זה הוא מתנות כהונה.

בקודשים קלים יש גם חלק נאכל לבעלים.

שמונה קודשי קודשים:

א.       חטאת בהמה או עוף: לאחר הקטרת חלק המזבח, כל הבשר, לכהנים.

ב.        אשם תלוי ואשם ודאי: לאחר הקטרת חלק המזבח, כל הבשר, לכהנים.

ג.        זבחי שלמי ציבור: לאחר הקטרת חלק המזבח, כל הבשר, לכהנים.

ד.        מוֹתַר "קורבן העומר" לאחר הקטרת הקומץ, הנוֹתַר לכהנים.

ה.        שיירי מנחות ישראל: לאחר הקטרת הקומץ ממנחת ישראל, הנוֹתַר, לכהנים.

ו.         מנחת שתי הלחם: קרבים בחג השבועות, הלחמים לאחר הנפתם, מתחלקים לכהנים.

ז.         לחם הפנים: בכל שבת היו מניחים על שולחן הזהב שתים עשרה לחמים, שנאפו ביום שישי, ומורידים את הלחמים שהונחו בשבת שעברה, ונאכלים בשבת לכהנים מהמשמרת היוצאת ולמשמרת הנכנסת.

ח.       לוג שמן מצורע: מצורע היה מביא לוג שמן, לאחר ההזאה על המצורע, הנותר מהשמן לכהנים.

חמש קודשים קלים:

ט.       חזה ושוק מקורבן שלמים: לאחר הקרבת חלק המזבח, הכהנים מקבלים את החזה והשוק, והיתרה נאכלת לבעלים.

י.        חזה ושוק מקורבן תודה ולחם: לאחר הקרבת חלק המזבח, הכהנים מקבלים את החזה והשוק, והיתרה נאכלת לבעלים, בנוסף מביאים 40 לחם מארבעה סוגים, הכהן מקבל לחם אחד מכל סוג (ארבעה לחמים).

יא.      זרוע חזה ושוק מאיל נזיר: לאחר הקרבת חלק המזבח, הכהנים מקבלים את הזרוע החזה והשוק, והיתרה נאכלת לבעלים, בנוסף מביאים 20 לחם משני סוגים, הכהן מקבל לחם אחד מכל סוג (שני לחמים).

יב.       בכור תמים (זכר) בהמה טהורה: לאחר הקרבת חלק המזבח, הכהנים מקבלים את כל הבשר, אם הבכור בעל מום, נמסר כולו לכהן.

יג.       "ביכורים": פרות הראשונים שצמחו משבעת המינים, לאחר שגדלו, מעלים אותם לירושלים בשירות ומחולות, ומביאים לבית המקדש, וזה חלק הכהנים .

חמש חלקן (יד, טו, טז) נאכלין בטהרה, וחלקן (יז, יח) חולין:

יד.       תרומה: ניתנת לכהנים "עיין תרומה גדולה".

טו.      תרומת מעשר:מעשר מהמעשר, הלוי נותן לכהן עיין "מעשר מן המעשר"

טז.      "חלה": מפריש 1/24 מהבצק , וזה חלק הכהן.

יז.       ראשית הגז: החלק הראשון שגוזזים את הצאן, שייך לכהן.

יח.      שדה אחוזה: הקדיש שדה שירש מאביו, ולא פדה עד היובל, ביובל השדה שייכת לכהנים.

חמש חולין:

יט.      זרוע לחיים וקיבה: מקבל הכהן מבהמת חולין שנשחטה.

כ.        "פדיון הבן": אשה שילדה בן ראשון, שהוא פטר רחם, ונולד בלידה רגילה, אביו פודה אותו ביום השלושים ללדתו, בחמישה סלעים מהכהן, והכסף של הכהן.

כא.      פדיון "פטר חמור": בן ראשון לָאָתוֹן שהוא פטר רחם, ונולד בלידה רגילה, בעליו נותן לכהן שה, בפדיון לחמור, והשה שייך לכהן (ואם לא תפדה, וערפתו).

כב.      גזל הגר: קיבל פקדון מגר, והכחיש ונשבע לשקר, והגר נפטר, ואין לגר יורשים, הכסף בתוספת קנס חמישית צריך הנשבע לשקר, לתת לכהן.

כג.      חרמים: אדם שאמר "חפץ זה חרם", שייך החפץ לביהמ"ק, אמר "חרם לכהן", זו מתנה לכהנים.

אחד חולין ללא הגבלות:

כד.      בהמות שהוקרבו קורבן בביהמ"ק, העור שלהם, מתנה לכהנים, והעור חולין.

(כתב: בנימין מאיר כהן)