מצוה שלא לשמה
ראש השנה ד ע"א
"ומאן דעבד הכי לאו מעליותא היא? והתניא: האומר סלע זו לצדקה בשביל שיחיו בני, ובשביל שאזכה בה לחיי העולם הבא - הרי זה צדיק גמור! - לא קשיא; כאן - בישראל, כאן -בנכרים".
צריך ביאור,
א. היות שבישראל מעלת המצוה רבה גם בהיותה שלא לשמה, הכיצד נשתנתה מעלתה בנכרים?
ב. עוד קשה, שבאחד התירוצים במסכת כתובות דף סז ע"א אמרו שהצדקה שנתן נקדימון בן גוריון לא הגנה על ממון ביתו, שכן "לכבודו הוא דעבד". הרי שלא היתה מעלה בצדקתו למרות היותו ישראל!
ג. עוד קשה, שבמסכתות סוטה דף מז ע"א; סנהדרין דף קה ע"ב; והוריות דף י ע"ב אמר רב יהודה אמר רב: "לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות ואף על פי שלא לשמה, שמתוך שלא לשמה בא לשמה, שבשכר ארבעים ושנים קרבנות שהקריב בלק מלך מואב, זכה ויצתה ממנו רות, שיצא ממנו שלמה שכתוב ביה אלף עולות יעלה שלמה". הרי שמעלת מצוה שלא לשמה נלמדה דוקא מבלק שהיה נכרי!
אלא שההבדל בין ישראל לנכרי מבואר במסכת עבודה זרה דף ג ע"א:
"אמרו לפניו {אומות העולם}: רבונו של עולם, תנה לנו מראש ונעשנה! אמר להן הקדוש ברוך הוא: שוטים שבעולם, מי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, מי שלא טרח בערב שבת מהיכן יאכל בשבת?! אלא אף על פי כן, מצוה קלה יש לי וסוכה שמה, לכו ועשו אותה... והקדוש ברוך הוא מקדיר עליהם חמה בתקופת תמוז, וכל אחד ואחד מבעט בסוכתו ויוצא... והאמר רבא: מצטער פטור מן הסוכה! נהי דפטור, בעוטי מי מבעטי?!".
הוה אומר, שישראל מכבדים את המצוות, וגם אם עושים לקבל שכר, עדיין מכירים הם בחשיבות המצוה ושמחים בקיומה. ואילו הנכרים אינם מחשיבים כלל את מעשה המצוה אלא את הנאתם בלבד.
וזהו שכתב רש"י בסוגייתנו בתחילת פירושו: "כאן בישראל - שלבו לשמים" – גם אם מכוין להנאתו סוף סוף לבו גם לשמים. וכך כתב רש"י במסכת בבא בתרא דף י ע"ב: "כאן בישראל וכאן בעובד כוכבים - ישראל דעתן לשמים בין יחיה בין לא יחיה אינו מהרהר אחר מדת הדין אבל עכו"ם אינו נותן אלא על מנת כן ואם לאו מתחרט".
וכן כתב תוספות בסוגייתנו: "בשביל שיחיו בני - והא דתנן פרק קמא דמסכת אבות (משנה ג') אל תהיו כעבדים המשמשין את הרב על מנת לקבל פרס היינו באומות העולם שתוהין על הראשונות". כלומר שהאומות מתחרטים על עשיית המצוה אילולא שכרם. וכבר כתב הרמב"ם בהלכות תשובה ג הלכה ג: "כל מי שניחם על המצות שעשה ותהה על הזכיות ואמר בלבו ומה הועלתי בעשייתן הלואי לא עשיתי אותן הרי זה איבד את כולן ואין מזכירים לו שום זכות בעולם שנאמר וצדקת הצדיק לא תצילנו ביום רשעו אין זה אלא בתוהה על הראשונות".
ואף שהמשנה פונה ללומדיה מישראל: אל תהיו כעבדים וכו', מפרש התוספות: היינו באומות העולם, שגם ישראל אם יכוונו כאומות יפסידו את כל שכרם. וכנקדימון בן גוריון שבכל כלי המילת שהיו מציעין תחתיו לא נתכוין לטובת העניים החוטפים אותם מאחריו אלא לכבודו בלבד.
ואילו בלק נתכוין להקריב לרצון לפני ה', למרות שכוונתו היתה שיסייעוהו מן שמיא נגד ישראל.
וראה עוד בקישורים אלו:
ברכות יז ע"א
פסחים נ ע"ב
סנהדרין קה ע"ב
הוריות י ע"ב
עבודה זרה דף ג ע"א
