טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

מעלי כחיזרא לדיקלי חד לתלתין יומין – תמר מצוי

"אמר רבא: האי אישתא, אי לאו דפרוונקא דמלאכא דמותא, מעלי כחיזרא לדיקלי חד לתלתין יומין, וכי תירייקי לגופא. רב נחמן בר יצחק אמר: לא היא ולא תירייקה" (נדרים, מא ע"ב).

פירוש: אָמַר רָבָא: הַאי אִישְׁתָּא [קדחת זו], אִי לָאו דְּפַרְוַונְקָא דְּמַלְאָכָא דְּמוֹתָא [אם לא שהיא השליח של מלאך המוות], כלומר, שהיא גוררת אחריה חולי קשה עד כדי סכנת מוות, הייתי אומר עליה שהיא מַעֲלֵי [מעולה] כְּחִיזְרָא לְדִיקְלֵי [כמו הקוצים שמקיפים סביב לדקל], שהם שומרים אותו, אם היה החום בא חַד לִתְלָתִין יוֹמִין [אחת לשלושים יום], וְכִי תִּירַיְיקִי לְגוּפָא [וכמו סם רפואה לגוף]. רַב נַחְמָן בַּר יִצְחָק אָמַר: מוטב לו לאדם כשאין לו קדחת, לֹא הִיא וְלֹא תִּירַיְיקָהּ [רפואתה] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).


שם עברי: תמר מצוי  שם באנגלית: Date Palm   שם מדעי:  Phoenix dactylifera

שם נרדף לסיב במקורות:  נברא, חבלי דצורי, צבותא 
  

נושא מרכזי:  מהו ה"חיזרא" המקיף את הדקל ומה תרומתו לעץ?

לריכוז המאמרים שנכתבו על התמר המצוי הקש/י כאן.

המפרשים התחבטו בשאלה מהו ה"חיזרא" המקיף את הדקל וכיצד הוא שומר עליו? מפרש רש"י: "כי חיזרא לדיקלא - כמו האטד שמקיף הדקל ומגין לפירות שאין יכולים למשמש בו כך מגינה על גופו של אדם". האטד הוא בדרך כלל שיח קוצני ואיננו קשור דווקא לדקל. גם הר"ן מפרש בדומה לרש"י: "הוצין שסביב הדקל, ששומרים אותו מבהמות וחיות" (על משמעות המילה "חיזרא" ראו במאמר "כחיזרא בגבבא דעמרא"). יש שפירש שהכוונה לשיחים קוצניים הצומחים ליד הדקלים ומגינים עליהם מלחות גבוהה מדי וכך משביחים את פירות הדקל (רבי יצחק הצרפתי, מובא ב"תלמוד המבואר").

מדברי תוס' משתמע שהוא הבין שהכוונה לעלי הדקל המקיפים אותו: "כי חיזרא לדקלא - שחריות שסביב לדקל מגין עליו כדקל בלע"ז טורק"א". כפי שכבר הראתי (במאמר "חריות של דקל שגדרן לעצים") הרי שחריות הדקל הוא גם שמם של עלי הדקל הרעננים ולא רק צירי העלים היבשים. מדברי התוס' לא ברור אם הכוונה לעלים שמסביב לצמרת הדקל המגינים על הפירות באופן ישיר (תמונה 1) או אולי לחוטרים הצומחים בבסיסו וחוסמים את דרכו של הרוצה לטפס על הדקל ולגדוד את פירותיו (תמונה 2)(1). פירוש אחר הובא על ידי הרא"ש: "כי חיזרא לדיקלא. סיב הגדל סביב הדקל שמגין על הדקל". הסיב הוא רשת סיבים הנמצאת בדרך כלל בצמרת הדקל (ראו במאמר "בסנדל של שעם ושל סיב") תמונות 3-4).

הד לביטוי המופיע בסוגייתנו ניתן למצוא בפסקי הרי"ד (ברכות, יב ע"ב) שגרס: "רב ששת כי הוה כרע כרע כי חיזרא דדיקלא, וכי הוה זקיף זקיף כחיויא וכו'". הביטוי "חיזרא דדיקלא" נלקח, כנראה בטעות, מסוגייתנו שהרי אין בפירושים השונים שנאמרו כאן בכדי להצביע את אופן הכריעה של רב ששת. סביר יותר שמדובר בשיבוש והסוגיה בברכות מתייחסת למוט החיזרן (במבוק). בהערה על פסקי הרי"ד (ברכות, יב ע"ב) נכתב: "לפנינו תיבת דדקלא ליתא וכגי' רבנו כ"ח בבה"ג ד"ו ו, א. ועי' נדרים מא, ב מעלי כחיזרא לדיקלי, ופי' בתוס' חריות הדקל, ורה"ג פי' (בערוך ע' חזר ב) חיזרא הוא אחד ממיני קוצים שמצוי בבבל וקורין אותו אלחזר".
 

תמונה 1. מטע דקלים - צולם בשדה אליהו		תמונה 2.  חוטרים סביב גזע הדקל

תמונה 3. סיב צעיר		תמונה 4. סיב לאחר התייבשותו

(1) ד"ר מ. קטן ("אוצר לעזי רש"י", בראשית, יט כ"ח) מתרגם את הלעז טורק"א (torche) ללפיד או אבוקה. הקשר לענייננו לא ברור אך אולי קיים כאן שיבוש כלשהו והלעז מתייחס לצורת הדקל עם חריותיו. הצעה זאת מאפשרת לפתור את הספק למה היתה כוונת התוס'. באבוקה הבסיס המוחזק על ידי האדם צר והיא מתרחבת בחלקה העליון כעלים המקיפים את צמרת הדקל.

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.