טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
חובא, חוגא, סוגא והרנוגא – ברודית גמדית
"אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו ... אמר רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. מאי ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני קורקבנן נקלף בסכינא" (חולין, סב ע"ב).
"פירוש: ... אמר רב אסי, שמונה עופות ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. ומסבירים: מאי ספיקייהו [מה ספיקם]? עופות טהורים קורקבנן (העור הפנימי של הקורקבן) נקלף, כפי ששנינו במשנתנו, וטמאין אין קורקבנן נקלף; והני [ושמונה אלה] קורקבנן נקלף, אבל לא ביד, אלא בסכינא [בסכין] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
שם עברי: ברודית גמדית שם באנגלית: Baillon's Crake שם מדעי: Porzana pusilla
שם נרדף במקורות: "חובא"?
הנושא המרכזי: לזיהוי "חובא"
ל. לוויזון זיהה את החובא תוך שהוא מסתמך על פרשנות השם חובא. לדעתו מקור השם הוא בהתנהגות הציפור הרגילה להתחבא. הוא הצביע על המין עפרוני מצויץ (בגרמנית Haubenlerche) (תמונה 1) כמין מתחבא. העפרוני המצויץ אינו נודד וחי בחורף בבדידות ולכן לא ניתן לראותו בתקופה זו. הסתתרות נוספת קשורה להתנהגות הקינון משום שהעפרוני מסתיר את קינו בין רגבי אדמה. בישראל העפרוני המצויץ מסתיר את קינו בין שיחים. לוויזון משווה בין החובא והחוגא אותה הוא מזהה כמין זרעית השדה (תמונה 2) (בגרמנית Feldlerche) שהיא מין נודד ולכן בולט יותר. את קינה בונה הזרעית בשקעי קרקע הנוצרים על ידי עקבות של בעלי חיים. לדעתו שני המינים עשויים להיות טהורים בגלל קרבתם הטקסונומית לדרור(1). ח. י. קאהוט (ערך "חבה") מעלה בעקבות לוויזון כאפשרות זיהוי את העוף "הויבענלערכע" שהוא כמובן Haubenlerche.
ח. י. קאהוט (ערך "הרנוגא") הציג גישה שונה לגמרי בנסיון לפענח את שמות ארבעת המינים הראשונים מבין שמונת הספיקות. הוא מציג קשר בין ערך זה והערך "הרנוגא" הקודם שבו הוא מתאר צמח קוצני. לדעתו שמות עופות אלו נגזרו, מסיבה שאינה ידועה לו, משמות של מיני "קוצים". י. אהרוני פיתח את סברה זו וטען שארבעת המינים נקראים על שם בית גידולם המתאפיין במיני צמחים שונים. הוא מסיק זאת מכך שבמקרא אנו מוצאים מקומות הנקראים על שם בעלי חיים הדרים בהם. החובא מתחבאת בין צמחי הסוג כריך (תמונה 3) (Carex) המונה כ – 2000 מינים. בערבית ובסורית הוא נקרא חֻבְ ומכאן השם חובא. נאמן לשיטתו שמיני הספקות הם עופות מים וביצה הוא קושר בין צמחי הכריך הקטנים יחסית לצמחי ביצה אחרים ובין עוף ביצה קטן – ברודית גמדית (תמונה 4).
לדעת אהרוני סדר איזכור שמות העופות הוא לפי סדר גודלם כאשר החובא היא הקטנה ביותר. אורך כנפי הברודית 84-90 מ"מ. הגדול מבין המינים הוא ההרנוגא שאורך כנפיו 14-14.7 ס"מ. י. אהרוני מוסיף שקיימת היררכיה גם ביחס בין אורך האצבע השלישית (האמצעית) והשרשכף. בשלושת המינים הראשונים האצבע השלישית ארוכה מהשרשכף. לחובא אצבע שלישית באורך 3.9-4.0 ס"מ ואילו אורך השרשכף 2.8-3.0 ס"מ. לחוגא אצבע שלישית באורך 4.0-4.5 ס"מ ושרשכף 3.1-3.4 ס"מ. לסוגא אצבע אמצעית באורך 4 ס"מ ושרשכף 3.2 ס"מ. בהרנוגא בדרך כלל האצבע האמצעית היא כאורך השרשכף 3.5 ס"מ ורק לפעמים היא ארוכה יותר בשלשה מילימטר.
מ. דור הציע זיהוי שלישי השונה לא רק במין הספציפי של העוף אלא גם בגודלו. בניגוד לאהרוני שסבר שהחובה היא הקטנה ברשימת המינים לדעת דור היא המין הגדול ומסיבה זו היא מוזכרת ראשונה. לדעתו ה"חובא" היא מין או מינים ממשפחת החובתיים (תמונות 5-6). אלה עופות גדולים הדומים במידה רבה באורח חייהם לתרנגולת. עופות אלה קיימים גם בבבל ונקראים בערבית חברה. השם הארמי הוא קיצור של השם הערבי. דור פירש את הספק לגבי טהרת החובה בכך שאמנם אין היא דורסת אך אין לה אצבע יתירה. הסברו לא ברור לאור כך שהגמרא תולה את הספק בכך שקורקבנם נקלף על ידי סכין ולא ביד.
(1) י. מ לוינגר מונה את החובא כמין טמא משום שזיהה אותה כברודית קטנה.
מקורות עיקריים:
י. אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 133-134.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 177-178.
לעיון נוסף:
י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'", עמ' 236-237, 279.
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
