טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו   

חובא, חוגא, סוגא והרנוגא – מלכישליו חלודי

"אמר אביי: תרנגולא דאגמא חד משמונה ספיקות הוא, והיינו מרדו ... אמר רב אסי, שמונה ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. מאי ספיקייהו? עופות טהורים קורקבנן נקלף, וטמאין אין קורקבנן נקלף, והני קורקבנן נקלף בסכינא" (חולין, סב ע"ב).

פירוש: ואמר רב יהודה: העוף הקרוי צרדא שרי [מותר], והקרוי ברדא אסיר [אסור], וסימניך כדי לזכור את האסור: הביטוי "בר מיניה" [חוץ ממנו], שמשמעו איסור, שיש לו דמיון למלה "ברדא". העוף הקרוי מרדא ספקא [ספק] אם הוא כשר או לא. אמר רב אסי, שמונה עופות ספיקות הן: חובא, חוגא, סוגא והרנוגא, תושלמי, ומרדא, כוחילנא, ובר נפחא. ומסבירים: מאי ספיקייהו [מה ספיקם]? עופות טהורים קורקבנן (העור הפנימי של הקורקבן) נקלף, כפי ששנינו במשנתנו, וטמאין אין קורקבנן נקלף; והני [ושמונה אלה] קורקבנן נקלף, אבל לא ביד, אלא בסכינא [בסכין] (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).

שם עברי: מלכישליו חלודי          שם באנגלית: Corn Crake         שם מדעי: Crex crex

שם נרדף במקורות: הרנוגא


נושא מרכזי: לזיהוי "הרנוגא"

 
ל. לוויזון זיהה את הההרנוגא תוך שהוא מסתמך על ניתוח השם שלדעתו מורכב משני חלקים: "הר" ו"נוגא" כלומר הר ואור ולדעתו מדובר במין צבעוני החי בהרים. הוא זיהה את ההרנוגא עם המין "פרוש הררי" (Bergfink) (תמונה 1) משום שמינים אחרים מקבוצת הדרור כבר זוהו על ידו.

ח. י. קאהוט (ערך "הרנוגא") הציג גישה שונה לגמרי בנסיון לפענח את שמות ארבעת המינים הראשונים מבין שמונת הספיקות. הוא מציג קשר בין ערך זה והערך "הרנוגא" הקודם שבו הוא מתאר צמח קוצני. לדעתו שמות עופות אלו נגזרו, מסיבה שאינה ידועה לו, משמות של מיני "קוצים". קאהוט מביא את דעתו של ה"ערוך הקצר" שגרס "הרנונא" ומחלק את השם ל"הר" שמשמעותו בפרסית זיו ו"נונא" שפירושו צבע. ואם כן הכוונה ל"עוף צבוע בגוונים הרבה על דרך שדרשו רז"ל בענין ססגונא". קשה לדעת לאיזה עוף כוונתו משום שקיימים מינים רבים צבעוניים. מ. דור הציע שכוונתו לשלדג(תמונות 2-3) וסבר שזיהוי זה סביר לאור כך שהוא חופר את קינו במדרונות ובולט בצבעיו.

י. אהרוני פיתח את גישתו של קאהוט וטען שארבעת המינים נקראים על שם בית גידולם המתאפיין במיני צמחים שונים. הוא מסיק זאת מכך שבמקרא אנו מוצאים מקומות הנקראים על שם בעלי חיים הדרים בהם. נאמן לשיטתו שמיני הספקות הם עופות מים וביצה הוא קושר בין צמחי הסמר הנקראים על פי "צמח דוד" (הרב דוד בן יצחק פומיס) "הרנוגא" (ראו במאמר "ואי לא ליתי חרנוגא דהיגתא רומיתא") לבין העוף מלכישליו חלודי (תמונה 4). לדברי אהרוני המלכישליו מסתתר כמעט תמיד בצל מינים מהסוג סמר כמו למשל Juncus acutus.

סדר איזכור שמות העופות הוא לפי סדר גודלם כאשר החובא היא הקטנה ביותר. אורך כנפי הברודית 84-90 מ"מ. הגדול מבין המינים הוא ההרנוגא שאורך כנפיו 14-14.7 ס"מ. י. אהרוני מוסיף שקיימת היררכיה גם ביחס בין אורך האצבע השלישית (האמצעית) והשרשכף. בשלושת המינים הראשונים האצבע השלישית ארוכה מהשרשכף. לחובא אצבע שלישית באורך 3.9-4.0 ס"מ ואילו אורך השרשכף 2.8-3.0 ס"מ. לחוגא אצבע שלישית באורך 4.0-4.5 ס"מ ושרשכף 3.1-3.4 ס"מ. לסוגא אצבע אמצעית באורך 4 ס"מ ושרשכף 3.2 ס"מ. בהרנוגא בדרך כלל האצבע האמצעית היא כאורך השרשכף 3.5 ס"מ ורק לפעמים היא ארוכה יותר בשלשה מילימטר.
 

תמונה 1.  פרוש הרים           צילם: Mark Medcalf		תמונה 2. שלדג לבן-חזה          צילם: J.M.Garg

תמונה 3.  שלדג גמדי        צילם: Andreas Trepte		תמונה 4. מלכישליו חלודי        צילם: Ron Knight

מקורות עיקריים:

י . אהרוני, "שמונת הספקות של רב אסי", סיני, שנת ת"ש, שנה ד', כרך ז', עמ' ל-ל"ז.
מ. דור, 'החי בימי המקרא המשנה והתלמוד', תל אביב תשנ"ז, עמ' 113.
ל. לוויזון, Die Zoologie des Talmuds , פרנקפורט א"מ 1858, עמ' 177-178.

לעיון נוסף:

י. מ. לוינגר, "מאור לכשרות – חלק א'". עמ' 276-277.

א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך. לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.