טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו
ארבעים סאה גוזלות משלוש בריכות בחדש – יונת הבית
"כי אתא רב דימי, אמר: עיר אחת היתה לו לינאי המלך בהר המלך, שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית לקוצצי תאנים מערב שבת לערב שבת. כי אתא רבין, אמר: אילן אחד היה לו לינאי המלך בהר המלך, שהיו מורידים ממנו ארבעים סאה גוזלות משלוש בריכות בחדש" (ברכות, מד ע"א).
שם עברי: יונת הבית שם באנגלית: Domestic pigeon שם מדעי: Columba livia domestica
שמות נרדפים במקורות: תסיל
הנושא המרכזי: ייחודה של התנהגות הרבייה ביונים
לריכוז המאמרים שנכתבו על יונת הבית הקש/י כאן.
כפי שכבר כתבתי בעבר אנו מוצאים לעיתים בגמרא מספרים מוגזמים המתארים גדלים, כמויות ועוד(1). הדבר בולט במיוחד כאשר חז"ל נוקבים במספרים החוזרים על עצמם פעמים רבות בהקשרים שונים. המספר שבעים, למשל, מופיע בהקשרים רבים בספרות חז"ל (ראו כאן "חזייה לההוא גברא דהוה נטע חרובא" (תענית, כג ע"א)). דוגמה נוספת היא המספר ששים: "רבי שמעון בן גמליאל אומר: קצח אחד מששים סמני המות הוא" (ברכות, מ ע"א), "חמשה אחד מששים, אלו הן: אש, דבש, ושבת, ושינה, וחלום. אש אחד מששים לגיהנם, דבש אחד מששים למן, שבת אחד מששים לעולם הבא, שינה אחד מששים למיתה, חלום אחד מששים לנבואה" (ברכות, נז ע"ב). "תא שמע: מצרים היא ארבע מאות פרסה על ארבע מאות פרסה, ומצרים אחד מששים בכוש, וכוש אחד מששים בעולם, ועולם אחד מששים בגן, וגן אחד מששים בעדן, ועדן אחד מששים בגיהנם וכו'" (פסחים, צד ע"א). "חזירין שבמקומנו יש להם ששים רבוא קלפים בבית המסס שלו. פעם אחת נפל ארז אחד שבמקומנו, ועברו שש עשרה קרונות על חודו אחת. פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני, וטבעה ששים כרכים, ושברה שלש מאות ארזים וכו'" (בכורות, נז ע"ב) ועוד דוגמאות רבות. ראו עוד במאמר "פעם אחת נפלה ביצת בר יוכני". יחד עם הטענה שמדובר בגוזמא(2) מתבקש הסבר לגרעין המציאותי העומד בבסיס מאמרו של רבין. כך למשל, בצד תיאור ה"בר יוכני" בגמרא, הצעתי שאכן מדובר בעוף גדול מאד דוגמת "עוף הפיל". יש לציין שבמשנה אנו לא מוצאים תיאורים מסוג זה.
את המילה "בריכות" פירש רש"י: "בריכות - קובייא"ש בלע"ז". ד"ר מ. קטן תירגם קובידי"ש (covedes) = דגירות. בצרפתית בת ימינו במילה Couvée הכוונה לתטולה כלומר למחזור הטלת ביצים. את המונח "בריכה" במשמעות של מחזור הטלת ביצים אנו פוגשים גם במשנה בבבא בתרא (פ"ה מ"ג): "... מכר שובך מכר יונים. הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה וכו'". מפרש רע"ב: "בריכה ראשונה - ויניחנה למוכר. וכל שני ולדות קרויין בריכה. ומניחן עם אמם כדי להיות לצוותא לאמם שלא יברחו".
השם "בריכה" הושאל גם ליבול עצי פרי כמאמר הגמרא במסכת ראש השנה (טו ע"ב): "תנו רבנן: אילן שחנטו פירותיו קודם חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה שעברה, אחר חמשה עשר בשבט מתעשר לשנה הבאה. אמר רבי נחמיה: במה דברים אמורים באילן שעושה שתי בריכות בשנה. שתי בריכות סלקא דעתך? אלא אימא: כעין שתי בריכות". מפרש שם רש"י: "שתי בריכות סלקא דעתך - אין לשון זה נופל אלא בעופות, כדתנן (בבא בתרא פ"ה, א): הלוקח פירות שובך מפריח הבריכה ראשונה".
עושרו של ינאי המלך הודגש בכך שבמקביל לעיר אחת "שהיו מוציאים ממנה ששים רבוא ספלי טרית" כלומר כמות עצומה של דגים, גם מאילן אחד ניתן היה להוריד שלוש פעמים בחודש כמות גדולה של גוזלות. בלשון רש"י: "משלש בריכות בחדש - שלש פעמים בחדש מורידים ממנו כך". על פי שפתי חכמים ה"אילן" הוא שובך: "... ובאילן זה שובך היה, וממנו היו מורידין כ"כ גוזלות". השאלה הנשאלת היא האם אכן ניתן לקבל 3 בריכות גוזלים בחודש? בתוס' חכמי אנגליה הפלא מצטמצם משום שלפירושם סך הכמות החודשית הוא ארבעים סאה: "מג' בריכות בחדש, כלומר ג' פעמים בחדש, והיו נחלקים לג' כיתות, כת אחת מתברכת בשליש וכל כת שליש, כגון כת ראשונה מתברכת י"ג סאין וב' קבין בשליש ראשון של חדש, וכן כת שיני וכת שלישי, והינו ג' בריכות בחדש של מ' סאה". גם הרש"ש מצמצם את השפע אלא שבדרך שונה: "גמרא אילן אחד כו' מ' סאה גוזלות מג' בריכות. נל"פ מלשון אילן שנעקר ובו בריכה (פ"א דערלה מ"ה) ור"ל דבהאילן היה כמה בריכות. ומכל ג' מהן היו מורידין מ' סאה גוזלות ופירש"י דחוק".
אמנם לא נכתב בגמרא שהכוונה לגוזלי יונים אך אנו נעסוק בהם משום שעל פי המקורות הם היו המועדפים למאכל. ייתכן והקביעה שהיו 3 בריכות בחודש, כלומר מחזור קינון קצר מאד, באה כפיצוי לעובדה שמספר הגוזלים בכל תטולה של היונים הוא 2 בלבד (ראו בסוף המאמר "הלוקח פירות שובך מחבירו מפריח בריכה ראשונה" (בבא בתרא, פ ע"א)). ראוי לציין שליונים עונת רבייה העשוייה להמשך כמעט כל השנה בניגוד למיני עופות אחרים שמספר התטולות שלהם הוא 1-3 ומוגבל לעונה קצרה יחסית. יתר על כן, ליונים יש את האסטרטגיה המפותחת ביותר בין העופות לייצר תטולות רבות בעונה. היא מפותחת כתוצאה של מאפיינים פיסיולגיים והתנהגותיים הפועלים בשני מישורים: א. קיצור משך הזמן הנדרש להשלמת מחזור קינון. ב. חפיפה בין מחזורי קינון (ראו להלן). קיצור מחזור קינון מתבצע על ידי כך שהשקעת ההורים בתטולות מעטה יחסית. הנקבות מטילות תטולות של ביצים קטנות בגודל של 1-2 ביצים (כתלות במין). אם תטולה אובדת היונים מסוגלות להטיל שנית תוך זמן קצר. יונים בונות קן פשוט שניתן להשלים את בנייתו במהירות ובהשקעת אנרגייה מעטה. מאידך גיסא משך השהות בקן קצרה. שני ההורים דוגרים ומאכילים את הגוזלים. בימים הראשונים לאחר הבקיעה הגוזלים מואכלים ב"חלב זפק" מזין דבר המחיש את התפתחותם המהירה.
האינטרס של ציפורים (וכל בעלי החיים והצמחים) להגדיל עד כמה שניתן את מספר הצאצאים בכל תטולה (clutch size) כלומר "בריכה" אך קיימות מגבלות שונות המונעות זאת. מספר הביצים בכל תטולה הוא תוצאה של שיווי משקל בין הנטייה להגדיל אותה ובין המגבלות הפיסיולוגיות והאקולוגיות. הפתרון להתגבר על מגבלות אלו היא על ידי טקטיקה הנקראת בספרות האורניתולוגית "חפיפת תטולות" (overlapping clutches). טקטיקה זו הקיימת ביונים מבוססת על הטלת תטולות בזו אחר זו במרווחי זמן קצרים יחסית המבטיחים את התפתחותן במקביל אך באופן שהשקעת הורים רבה נחוצה רק באחת מהן.
 |
|
 |
תמונה 1. יונת הבית
צילמה: תהילה שילה |
|
תמונה 2. יונת הבית - גוזלים בני 4-5 ימים
צילמה: תהילה שילה |
הרחבה
טקטיקת "חפיפת התטולות" שולטת במיוחד במצבים הבאים: א. כאשר קיימים הבדלים גדולים בכמות האנרגיה הדרושה כדי לגדל צאצאים בשלבי ההתפתחות השונים. ב. כאשר ניתן לגדל רק מעט צאצאים בגלל בעיות של מחיר אנרגטי גבוה. כאשר המגבלות האנרגטיות אינן חמורות תתכן חפיפת תטולות במקביל להגדלת גודלן. בכל אופן בנסיבות מסויימות כאשר עונת הרבייה קצרה יחסית למשך זמן התפתחות הגוזלים לא תתכן חפיפה ובמקרים כאלה אורגניזמים יוגבלו לאסטרטגיה של הגדלת ה"בריכה". הנסיבות האקולוגיות ומחזורי החיים שבהם אפשרית חפיפת תטולות (שגרים) כטקטיקה רבייתית שונה בין קבוצות בעלי חיים. צפוי שהיחסים הבאים יתקיימו: 1. חפיפת התטולות תשתנה ביחס הפוך לגודלן. 2. גם כאשר התטולות אינן חופפות, מרווחי הזמן בין תטולות עוקבות בתוך עונת הרבייה יהיו גדולים יותר בתטולות גדולות בהשוואה לתטולות קטנות. 3. גודל החפיפה עולה כאשר האורגניזם רוכש נסיון רבייתי.
התבניות של חפיפת תטולות נחקרות ביונת הסלע בעלת תטולות בגודל קבוע של 2 ביצים. מחקרים הצביעו על כך שהימים הראשונים לאחר הבקיעה הם הימים שבהם נדרשות היכולות ההוריות התובעניות ביותר. הורים בודדים מסוגלים לגדל רק גוזל אחד החל מהבקיעה ושני גוזלים מגיל 7 ימים. מגיל 14 ימים הורים בודדים עשויים לגדל 3 גוזלים. בניגוד לכך זוג הורים מסוגלים לגדל 3 גוזלים החל מהבקיעה רק לעיתים נדירות. כצפוי, תבניות תטולות חופפות סובבות סביב השלב התובעני ביותר של הצאצאים. בנוסף, יעילות החפיפה עולה ככל שהיונים רוכשות נסיון רבייתי.
יוני בית שהתפראו (Feral Pigeon) הן הנציג היחיד של משפחת היוניים מאקלים ממוזג וקר המתרבה לאורך כל השנה. מאפיין ביולוגי נוסף של מין זה המעלה את יעילות הרבייה הוא יכולתם לטפל באופן סימולטני בשתי תטולות. הדבר מאפשר לקצר את מרווח הזמן בין הטלות ובכך להעלות את מספרן בעונה. חפיפה חלקית בין תטולות עוקבות תוארה בכמה מיני יונים אחרים.תופעה זו קיימת במינים אחרים רק לעיתים רחוקות וגם אז רק כאסטרטגיה אופציונלית.
Burley (1980) הראתה שחפיפת התטולות ביוני הבר מתרחשת כאשר נדרשת השקעה מינימלית בצעירים, כלומר, לקראת סוף שהותם בקן. בעיתוי זה הזוג מטיל תטולה חדשה. אסטרטגיה זו קשורה באופן ישיר למאזן משאבי האנרגיה של ההורים. ההורים מסוגלים לגדל שתי תטולות מלבד התקופה שבה הצעירים מוזנים ב"חלב זפק" דבר הדורש רמה גבוה של משאבים. מסיבה זו רווח הזמן בין התטולות היה קצר יותר כאשר ההורים טיפלו רק בגוזל אחד בהשוואה לטיפול בשני גוזלים. Burley מצאה גם שרמת החפיפה משתנה בין זוגות מקננים והיא תלויה בניסיון הרבייה של הזוגות. דווח שמרווחי הזמן בין תטולות עוקבות ואורך הזמן שהן מטופלות משתנים במהלך השנה והם תלויים באורך היום וטמפרטורת הסביבה. משתנים אלו היו קצרים באופן מובהק בחלק החם של השנה ואורך יום ארוך בהשוואה לסתיו ולחורף. טמפרטורה גבוהה מאפשרת להורים להשקיע פחות בשמירה על טמפטורת הגוזלים. כאשר הגוזלים מגיעים לטמפטורה הרצויה מוקדם הדבר משחרר את ההורים לצאת לשיחור מזון ארוך יותר ולהתחיל מחזור קינון חדש.
(1) "תנן התם: תפוח היה באמצע המזבח, פעמים היה עליו כשלש מאות כור. אמר רבא: גוזמא. השקו את התמיד בכוס של זהב, אמר רבא: גוזמא וכו'" (חולין, צ ע"ב).
(2) בבן יהוידע אנו מוצאים: "שהיו מוצאין ממנה ששים רבוא אפשר דברו כאן לשון גוזמא וכל מגמתם להזכיר מספר זה בשביל הסוד הנרמז בדברי אגדה זו וכו'".
מקורות עיקריים:
א. המחבר ישלח בשמחה הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.
כתב: ד"ר משה רענן. © כל הזכויות שמורות
הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.
