אי הכי [אם כך] אתה מפרש, כשמואל או כריש לקיש, וכי היינו דקתני עלה [זהו ששנינו עליה] בברייתא על משנה זו בדבר רוצחים שנתערבו, אמר ר' יוסי: אפילו היה אבא חלפתא (אבי ר' יוסי, שהיה חכם וצדיק) ביניהן! וקשה לשמואל, שוודאי לא ימנה ר' יוסי את אביו בין הרוצחים, ואינו שייך כלל לדברי ריש לקיש בענין תערובת שוורים!

אלא אמר רבא: הכי קאמר [כך אמר], כך יש להבין את המשנה: שנים שהיו עומדין במקום אחד ויצא חץ מביניהם והרג אדם, ואין יודעים מי הוא שירה את החץ — שניהם פטורין. ואמר ר' יוסי: אפילו אבא חלפתא ביניהן. שאפילו היה אחד מהם איש צדיק כאבא חלפתא שאין מסתבר שהוא הרוצח, כיון שאין עדות גמורה בדבר הרי זה ספק, ושניהם פטורים מספק. וכדי לתרץ את הקושי השני במשנתנו, יש לומר כי היא ממשיכה לדון בנושא אחר, בשוורים.

ושור שנגמר דינו שנתערב בשוורין אחרים מעלייא [מעולים], כלומר, כשרים שלא נגחו — סוקלין אותן כולם. ר' יהודה אומר: כונסין אותן לכיפה.

ומעירים והתניא [ואכן כן שנינו בברייתא]: פרה שהמיתה אדם ואחר כך ילדה, אם עד שלא נגמר דינה למות ילדה — וולדה מותר, ואם משנגמר דינה ילדה — וולדה אסור שנאסר עמה יחד. נתערב פרה זו באחרים ולא ברור איזוהי הפרה הנוגחת, ואחרים אלה נתערבו בעוד אחרים — כונסין אותן כולם לכיפה. ר' אלעזר בר' שמעון אומר: מביאין אותן לבית דין וסוקלין אותן, הרי סתם ברייתא כדעת ר' יהודה במשנתנו.

א אמר מר [החכם] בברייתא: אם עד שלא נגמר דינה ילדה — וולדה מותרת. ושואלים: ואף על גב דכי [ואף על פי שכאשר] נגחה הות מיעברה [היתה מעוברת] כבר?! והאמר [והרי אמר] רבא: ולד הנוגחת אסור להקריבו לקרבן, ככל בהמה הורגת אדם, כי אומרים אנו שהיא הפרה הנוגחת וולדה עמה נגחו, שהרי היה עמה בשעת נגיחה. וכן ולד הבהמה הנרבעת שנרבעה על ידי אדם כשהיתה מעוברת ואף היא אסורה לקרבן, גם הוולד אסור כאמו, כי אומרים אנו שהיא וולדה נרבעו. ואם כן קשה לרבא מן הברייתא!

ומשיבים: לשיטתו אימא [אמור] ותקן כך: אין מדובר בפרה מעוברת שנגחה, אלא שנתעברה לאחר המעשה, וכך יש לחלק: אם עד שלא נגמר דינה עיברה וילדה — וולדה מותר, אם משנגמר דינה עיברה וילדה — וולדה אסור.

ומקשים: הניחא למאן דאמר [דבר זה נוח לשיטת מי שאומר] שכאשר זה וזה גורם — אסור, שאם יש שני גורמים מרכיבים בדבר, ואחד מהם אסור והאחר מותר, הרי הדבר הנגרם על ידם — גם הוא אסור. אם כן מובן הדבר, שהרי הפרה עצמה אסורה בהנאה, וולדה נוצר בחלקו ממנה, וכיון שיש גורם של איסור בוולד — אסור אף הוא.