הגדרה^[1] - אחותו לענין איסור ערוה^[2]

האיסור והחיוב

איסור אחותו

אחותו היא אחת מן העריות האסורות מן התורה, והבא עליה עובר בלא תעשה, שנאמר: עֶרְוַת אֲחוֹתְךָ בַת אָבִיךָ אוֹ בַת אִמֶּךָ מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ לֹא תְגַלֶּה עֶרְוָתָן (יקרא יח ט).

הבא על אחותו, אם היו מזידים חייבים כרת (ויקרא כ יז), ואם התרו בהם חייבים מלקות (משנה מכות יג א; רמב"ם סנהדרין יט א), ובשוגג חייבים חטאת (משנה כריתות ב א; רמב"ם שגגות א ד). איסור זה נמנה במנין הלאוין (רמב"ם ספר המצות לא תעשה שלב; סמ"ג לאוין קד-קה; חינוך מצוה קצב).

האזהרה וכן העונש הם בין על אחותו מאביו שאינה בת אמו, ובין על אחותו מאמו שאינה בת אביו, ובין על אחותו שמאביו ומאמו (תורת כהנים ויקרא י י,יב (קדושים פרשה י פסוק י,יב); מכות ה ב; יבמות כב ב).

נשא אביו אשה ויש לה בת מאיש אחר, אותה הבת מותרת לו, שאין זו מולדת אביו (רמב"ם אסורי ביאה ב ג)^[3].

מחלוקת תנאים באחותו מאביו שנולדה מנשואת אביו: חכמים סוברים שנוסף על לאו של אחותו עובר אף משום לאו של בת אשת אביו; ור' יוסי בר' יהודה חולק וסובר שאינו חייב אלא משום אחותו בלבד (יבמות כב ב). הלכה כחכמים (רמב"ם איסורי ביאה ב ג).

נולדה באיסור

גם אחותו שנולדה מחייבי לאוין, כגון שנשא אביו ממזרת והוליד בת, ואפילו אחותו שנולדה מחייבי כריתות, כגון שבעל אביו אחת מהעריות שחייבים עליהן כרת והוליד ממנה בת, אחיה שבא עליה עובר, שנאמר מוֹלֶדֶת בַּיִת אוֹ מוֹלֶדֶת חוּץ (ויקרא יח ט), בין שאומרים לו לאביו קיים, בין שאומרים לו לאביו הוצא (תורת כהנים ויקרא י יג; יבמות כג א).

אחותו שנולדה מן השפחה או מן הנכרית אינו עובר עליה משום לאו של אחותו, שולד שפחה ונכרית אינו מתייחס אחר האב אלא אחר האם, ואינו נחשב בנו כלל (יבמות כג א).

יש שהסתפקו לומר שמדרבנן גזרו שולד שפחה ונכרית יחשב כזרעו (אור זרוע א תקצה; רמ"א אבן העזר טו י). אלא שלמעשה אין נפקא מינה: כשלא נתגיירה - אסור לבוא עליה מטעם אחר, שהרי היא שפחה ונכרית, וכשנתגיירה - הרי גר שנתגייר כקטן שנולד ומותרת לו (בית שמואל שם סק"ח).

אחותו בבן נח

נחלקו תנאים אם בן נח מוזהר על אחותו:

• יש סוברים שבן נח מוזהר שלא לישא אחותו (דעת חכמים סנהדרין נז ב; דעת רבי אליעזר שם נח א). לדעה זו יש אומרים שהאיסור הוא רק על אחותו מן האם, אבל לא על אחותו מן האב (דעת ר' יהודה בירושלמי יבמות יא ב; רש"י סנהדרין נח א ד"ה מן האב, לדעת חכמים ורבי אליעזר); ויש אומרים שהאיסור הוא אף על אחותו מן האב (דעת ר' מאיר בירושלמי שם).

• ויש סוברים שבן נח אינו מוזהר אף על אחותו מן האם, שאין בני נח חייבים אלא על עריות של חייבי מיתות בית דין, ולא על עריות של חייבי כריתות (ר' מאיר בדעת ר' עקיבא סנהדרין נח א).

הלכה שבן נח אסור באחותו מאמו, ומותר באחותו מאביו (רמב"ם איסורי ביאה יד י, מלכים ט ה).

אחותו בגר

מן התורה מותר הגר לישא אחותו שנולדה בעודו גוי ונתגיירה, שגר שנתגייר נחשב כקטן שנולד, אבל חכמים אסרו עליו לישא אחותו מאמו, ואמרו שאפילו כשנשאה יוציא (יבמות צח א ; סנהדרין נח א).

שלשה טעמים נאמרו בדבר:

• שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה (רש"י סנהדרין שם ד"ה שהורתו; רמב"ם איסורי ביאה יד יב; רמב"ן יבמות צח א; שו"ע יו"ד רסט א). ולפי טעם זה האיסור הוא בין בגר שהורתו ולידתו שלא בקדושה, ובין בגר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה, ובין בגר שהורתו ולידתו בקדושה (רש"י סנהדרין נח א ד"ה וחכמים אומרים). אלא שיש אומרים שאם הורתו ולידתו בקדושה מותר באחותו שנולדה בגיותה של האם, ואין לגזור כאן שלא יאמרו באנו מקדושה חמורה לקדושה קלה, כיון שאין בו צד פסלות כלל (תוס' שם נז ב ד"ה הורתו).

• שמא יבוא לישא אחותו שנולדה אחריו בקדושה, שחייב עליה כרת (רש"י יבמות צח א ד"ה נשא אחותו). ולפי טעם זה אין האיסור אלא בגר שהורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה או שהורתו ולידתו בקדושה, אבל בגר שהורתו ולידתו שלא בקדושה אין מקום לחשש זה, שהרי אחותו שנולדה אחריו אף היא מותרת לו (תוס' ורמב"ן וריטב"א יבמות צח א לדעת רש"י).

• שמא יבואו להתיר אחותו אף בישראל, שאין הכל יודעים שהגר שנתגייר כקטן שנולד (תוס' סנהדרין נח א ד"ה נשא). ולטעם זה אין חילוק בין הורתו ולידתו שלא בקדושה או הורתו שלא בקדושה ולידתו בקדושה; אבל גר שהורתו ולידתו שלא בקדושה מותר בגר שהורתו ולידתו בקדושה, ובזה אין חשש שיבואו להתיר אחותו בישראל כיון שניכר לכל שאין קשר ביניהם (רא"ש יבמות פרק יא סי' ב).

נשא הגר אחותו מאביו, נחלקו תנאים: יש סוברים שמותר לקיימה (סנהדרין נח א; יבמות צח א; ר' יהודה בירושלמי יבמות יא ב).; ויש סוברים שאסור לקיימה (ר' מאיר בירושלמי יבמות שם).

הלכה שגר מותר אף לכתחילה באחותו מן האב (רמב"ם איסורי ביאה יד יג; טוש"ע יורה דעה רסט ג).

היתה הורתו ולידתו בקדושה - יש אומרים שאסור אף באחותו מאביו, שכיון שדומה לישראל יש לגזור שיבואו להחליף בישראל ולהתיר אחותו מאביו אף בישראל (רש"י סנהדרין נח א ד"ה וחכמים אומרים); ויש אומרים שאף הוא מותר באחותו מאביו (תוס' שם נז ב ד"ה הורתו).

הערות שוליים