הגדרה^[1] - רוחב אצבע, בתורת מידה בשעורי הלכה

אצבע בתורת מידה הוזכרה במקרא, בעמודי בית המקדש (ירמיה נב כא), ונאמר בכמה הלכות, כגון בגודל הציץ (סוכה ה א), ובטרפות המעיים (חולין נח ב).

גודל האצבעות

אין כל האצבעות שוות ברחבן:

• רוחב האגודל הוא אחד מארבעה בטפח.

• רוחב האצבע הקטנה אחד מששה בטפח.

• רוחב האצבע השניה אחד מחמשה בטפח (מנחות מא ב, ורש"י ד"ה בתילתא); ויש אומרים אחד מחמשה ושליש בטפח (רבנו גרשום מאור הגולה שם; שאילתות קכז; רב ניסים גאון עירובין ג ב), אלא שמהם יש שמפרשים שהמדובר ברוחב האצבע השלישית (רב ניסים גאון שם).

איזו אצבע היא בתורת מדה

אף על פי שסתם אצבע שבתורה, שלא בתורת מידה, היא אצבע השניה הסמוכה לאגודל (תורת כהנים ויקרא, חובא פרשה ג ח), וכן אצבע שבדברי חכמים, כשלא נאמרה בתורת שעור (כתובות ה ב), אבל האצבע שמודדים בה בכל התורה כולה הוא רוחב האגודל של יד (רמב"ם נשיאת כפים טו ד, ושבת יז לו; בית יוסף יורה דעה רפג א; שו"ע הרב אורח חיים לב סג)^[2].

וכן אמרו: אצבע שאמרו אחד מארבעה בטפח של כל אדם (בכורות לט ב), והיינו אגודל (רש"י שם ד"ה אחד). ואף על פי שאמוראים פירשו ששעור זה נאמר לענין אורך הציצית, ולעודף שתי האמות שבמקדש (ראה בערך אמה), ולמומי בכור (בכורות שם), לא נתכוונו לדינים אלה בלבד, אלא הוא הדין לכל התורה (משיב דבר או"ח כד)^[3].

בעירוב מקואות

במקום אחד מצינו שאין משערים מידת האצבע ברוחב אגודל:

לענין עירוב מקואות, שאם יש חלל כשתי אצבעות ביניהם הם מתחברים (מקואות ו ז), ומשערים באצבע בינונית, ולא מארבעה בטפח (תוספתא מקואות (צוקרמאנדל) ה ד), ונחלקו ראשונים בביאור הדבר:

• יש מפרשים שמשערים שתי אצבעות ברוחב האצבע הסמוכה לאגודל (רא"ש מקואות טו; בית יוסף יו"ד רא מ, לדעת הטור שם והר"ש טהרות ח ט).

• ויש מפרשים שמשערים בשתי האצבעות הראשונות של פס היד, היינו האצבע והאמה (רמב"ם מקואות ח ו).

אצבע ואגודל יחד

לפעמים הזכירו בשעורים אצבע ואגודל ביחד:

• בגליון ספרים, שמניח למעלה שתי אצבעות, ובין דף לדף כרוחב אגודל (מנחות ל א).

• לענין חלון המביא את הטומאה ששעורו רום אצבעיים על רוחב אגודל (אהלות יג א).

בענין השיעור של אגודל – ראה ערכו.

הערות שוליים