תולדותיו: מר עוקבא היה מצאצאי דוד המלך, ועמד בראש הגולה בבבל בדור הראשון לאמוראים. מר עוקבא עמד בראש בית דין חשוב בעיר כפרי, ושמואל קרא עליו את הפסוק: "בית דוד כה אמר ה' דינו לבוקר משפט" (שבת דף נה ע"א).
שמואל ומר עוקבא: כאשר מר עוקבא ישב לדון, היה שמואל מכבדו ויושב לפניו (מועד קטן דף טז ע"ב); אולם בשבתם לעסוק בתורה, היה מר עוקבא יושב לפני שמואל ומלווהו לביתו, מפני ששמואל היה גדול בתורה ומר עוקבא החשיב אותו כרבו. רב חסדא היה תלמידו של מר עוקבא, ומוסר מאמרים רבים בשמו, בהלכה ובאגדה.
מר עוקבא היה בקשר עם חכמי הסנהדרין בארץ ישראל, אשר כינו אותו בתואר: "מי שמקרין עור פניו כמשה רבנו". וברש"י מבאר, שכינוהו כך, לפי שהיה בעל תשובה והיה נר דולק מעל ראשו מן השמים (רש"י למסכת סנהדרין דף לא ע"ב).
מר עוקבא היה נותן צדקה בסתר בכל יום. מסופר בתלמוד (כתובות דף סז ע"ב), שמר עוקבא היה רגיל לשלוח לעני אחד 400 זוז בכל ערב כיפור. פעם שלח את הכסף ביד בנו, חזר בנו עם הכסף ואמר לו שראהו מזלף ביתו ביין ישן. השיב מר עוקבא: כל כך מפונק הוא? וכפל לו את הכסף. לפני מותו בירר את סכום הכסף שנתן עד כה לצדקה, אמר: 'צידה קלה הכנתי לדרך רחוקה', עמד וחילק מחצית ממונו לצדקה.
(כתב: הרב אוריאל לוי)