נולד בשנת 1910 (ה'תר"ע) בשאוול שבליטא, נפטר בשנת 2012 (ה'תשע"ב) בירושלים.
יליד ליטא, נכדו של המקובל רבי שלמה אלישיב בעל "לשם שבו ואחלמה". עלה לישראל בשנת התרפ"ב (1924), היה חתנו של הרב אריה לוין, בשנת התרצ"ח (1938) הוסמך לרבנות ע"י הגאון הרב זליג ראובן בנגיס. בראשית ימי המדינה מונה לתקופה קצרה לרב העיר רמלה, ובשנת התשי"א מונה לדיין בבית הדין האזורי בירושלים, ובשנת התשט"ו (1956) מונה לחבר בית הדין הגדול עד לשנת התשל"ג (1972) שאז פרש. לאחר פטירת מרן הרב ש"ך זצ"ל היה למנהיג הבולט של הציבור הליטאי בישראל ושל מפלגת דגל התורה.
חיבוריו: "קובץ תשובות", "הערות", "כתבי הגרי"ש", "משנת הגרי"ש", ועוד.
רבותיו: רכש את השכלתו התורנית בעיקר באמצעות לימוד עצמי, את המסורת בפסיקת ההלכה קיבל בעיקר אצל רבי שמשון אהרון פולנסקי מטפליק, אצל הרב זליג ראובן בנגיס ואצל הרב יצחק אייזיק הרצוג.
תלמידיו: הרב יוסף אפרתי, הרב בן-ציון קוק ועוד.

להרחבה:
ויקיפדיה
רמבי"ש