חי בין השנים תרפ"ד-תש"ע. נולד בירושלים ולמד בצעירותו בישיבת 'עץ חיים'. בין רבותיו היו הרב חרל"פ, החזון איש, הרב איסר זלמן מלצר והגרי"ז סולוביצ'יק.
בשנת תשי"א מונה לדיין בבית הדין בצפת, ובשנת תשי"ד עבר לבית הדין בחיפה ולאחר שלוש שנים מונה לאב בית הדין. עסק רבות בחיזוק התורה בעיר חיפה, והקים בה את הכולל הראשון, כולל הגר"א, שלימים הפך לישיבת הגר"א. כמו כן היה הפוסק של החברה הקדישא בעיר. העביר שיעורים בכוללים ובישיבות רבות, ואף בבית מדרשו בחיפה. הרב רוזנטל לא הבדיל בין ציבור לומדי התורה והעביר שיעורים לתלמידי ישיבת פוניבז' וכנסת חזקיהו בכפר חסידים, כמו גם שיעורים לתלמידי ישיבות ההסדר בנהריה וברמת הגולן. בנוסף, העביר במשך שנים שיעור הלכה לרבני ערים בצפון.
התפרסם בגלל "בית הדין של מטה" שהיה נוהג לערוך כל שנה בפורים, ובו היה גוזר גזירות לטובה עבור אנשים הזקוקים לישועה, ועל פי עדויות רבות גזירותיו התקיימו.
יצירתו התורנית הגדולה הינה חיבור "משנת יעקב", המקיף את כל חלקי הרמב"ם, כולל חלקי קדשים וטהרות. לאחר פטירתו כונסו חלק משיעורים שמסר בשני קבצים, נשמת יעקב ושבילין לרב רוזנטל, שיצאו לאור על ידי ישיבת ההסדר בנהריה.
(כתב: אביחי רוזנבאום)