חי בין השנים תרנ"ה (1895) - תשמ"ד (1983).
נולד בוורשה שבפולין ועלה לארץ ישראל בשנת 1924 בשביל להקים ישיבה לחסידי גור. בשנת 1929 היגר לארצות הברית כדי לעבוד על יצירתו הגדולה – "תורה שלמה".
בשנת 1944 ו-1951 זכה בפרס הרב קוק, ובשנת 1963 זכה בפרס ישראל לספרות תורנית.
כתב ספרים רבים, אך המפורסמים שבהם הינם סדרת הספרים "תורה שלמה" המכילה אוסף מדרשי חז"ל לכל פסוק בתורה לפי סדר החומש, וספרו "התקופה הגדולה". ספר זה עוסק בענייני אתחלתא דגאולה, כהמשך לחיבור "קול התור" של הגר"א. הרב כשר, למרות השתייכותו לחסידות גור, תמך בציונות, דבר שבא לידי ביטוי בספרו.
(כתב: אביחי רוזנבאום)