ר' מנחם רקנאטי פעל באיטליה בשלהי המאה השלוש־עשרה ובראשית המאה הארבע־עשרה.
היה מחשובי המקובלים של ראשית הקבלה.
למד פילוסופיה, נודע בבקיאותו הרבה בנגלה ובנסתר שבתורה והשפיע על מקובלים רבים.
בכתביו ניכרת השפעתם של חסידי אשכנז: רבי יהודה החסיד ורבי אלעזר מגרמייזא וכן של הרמב"ן.
ספרו העיקרי בקבלה הוא פירושו על התורה המכונה "הרקאנטי".
כמו כן, חיבר פירוש לתפילות וספר על טעמי המצוות ו"פסקי הרקנאטי" הכולל אוסף פסקי הלכה בדרך קצרה.
שנות חייו: ה'י'-ה'ע', 1250-1310.

להרחבה:
אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל