הוא ר' נתן הבבלי, מגדולי התנאים בדור שלפני חתימת המשנה.
ר' נתן היה בנו של ראש הגולה בבבל, ובן המשפחה שמצאצאי דוד המלך ובית מלכות דוד - המשפחה המיוחסת ביותר בישראל. משום גדלותו בתורה וייחוסו נתמנה לאב בית הדין - המשרה השניה בחשיבותה בסנהדרין.
ר' נתן היה מפורסם בבקיאותו ובהעמקתו בדיני ממונות. כמו כן היה ידוע בחסידותו ומסופר שאליהו הנביא היה נגלה אליו.
ר' נתן ניסה (יחד עם ר' מאיר) לשנות את סדרי ירושת הנשיאות ולהיות נשיא הסנהדרין, הנסיון נכשל וכעין עונש נגזר שלא יזכירו את ר' נתן בשמו במשנה אלא יאמרו "ויש אומרים" בלי הזכרת שם. אמנם לא תמיד נשמר כלל זה למעשה.
ר' נתן חיבר קבצי משניות אחדים, ומסכת "אבות דר' נתן" קרויה על שמו.
רבים מבני הדור הבא היו בין תלמידיו, הבולט שבהם היה רבי יהודה הנשיא.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)