הוא ר' חנינא בר חמא אשר חי בדור המעבר בין התנאים והאמוראים. מוצאו של ר' חנינא היה מבבל, אך בגיל צעיר בא לארץ ישראל ושם הספיק עוד ללמוד תורה מפי רבי יהודה הנשיא, אשר חיבבו ביותר ואמר עליו "לית דין בר נש" (אין זה אדם, אלא מלאך). ר' חנינא קיבל שם מפי תלמידי רבי הגדולים וביחוד מר' חייא. רבי ציוה בשעת פטירתו כי ר' חנינא ישב בראש הישיבה אחריו, ואולם ר' חנינא בענוותו לא קיבל את המינוי מיד כל עוד חי חברו הקשיש ממנו, ר' אפס.
ר' חנינא חי בעיר ציפורי ושם עסק במסחר בדבש, ממנו נתעשר ובנה בית מדרש גדול.
ר' חנינא נחשב בין החריפים בדורו ועם זאת היה מפורסם בצידקותו ובחסידותו.
דברי תורתו בהלכה ובאגדה מצויים לרוב בשני התלמודים, וכיוון שהאריך ימים הרבה ונשאר שלם בבריאותו עד ימי זקנתו היו לו תלמידים רבים מדורות שונים. גם ר' יהושע בן לוי היה לו כתלמיד חבר. וביותר נהנה מגדולתו של ר' יוחנן שהיה תלמידו במשך שנים רבות.
יתכן כי האמורא ר' חמא בר' חנינא היה בנו.
*אישופיי"ר (צ"ל: אצופי"ר) מן הצרפתית העתיקה aηoper - להיחבל, להינגף.
(באדיבות מרכז שטיינזלץ)