שני תנאים היו בשם רבי יהודה בן בתירא, ונראה שהיו מזרעם של בני בתירא שוויתרו על הנשיאות להלל הזקן.
רבי יהודה בן בתירא הראשון חי בסוף תקופת המקדש וירד לנציבין שבבבל, ומסופר עליו בגמרא (פסחים דף ג ע"ב): "ההוא ארמאה דהוה סליק ואכיל פסחים בירושלים. אמר, כתיב כל בן נכר לא יאכל בו, כל ערל לא יאכל בו, ואנא הא קאכילנא משופרי שופרי. אמר ליה רבי יהודה בן בתירא: מי קא ספו לך מאליה? אמר ליה: לא. כי סלקת להתם אימא להו: ספו לי מאליה. כי סליק אמר להו: מאליה ספו לי. אמרו ליה: אליה לגבוה סלקא! אמרו ליה: מאן אמר לך הכי? אמר להו: רבי יהודה בן בתירא. אמרו: מאי האי דקמן? בדקו בתריה ואשכחוהו דארמאה הוא, וקטלוהו. שלחו ליה לרבי יהודה בן בתירא: שלם לך רבי יהודה בן בתירא, דאת בנציבין ומצודתך פרוסה בירושלים".
רבי יהודה בן בתירא השני היה כפי הנראה נכדו של ריב"ב הראשון, היה מחכמי יבנה וחברו של רבי עקיבא, ואף הוא ירד לנציבין (סנהדרין דף לב ע"ב) (כנראה בגלל גזירת הרומאים לא ללמוד תורה). בספרי מסופר (ספרי דברים פ): "מעשה ברבי אלעזר בן שמוע ורבי יוחנן הסנדלר שהיו הולכים לנציבים אצל רבי יהודה בן בתירה ללמוד ממנו תורה, והגיעו לציידן וזכרו את ארץ ישראל, זקפו עיניהם וזלגו דמעותיהם וקרעו בגדיהם... אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצוות שבתורה, חזרו ובאו לארץ ישראל".
(כתב: הרב אוריאל לוי)