תנא בדור הראשון, בן דורם של רבן יוחנן בן זכאי ועקביא בן מהללאל. סתם רבי דוסא במשנה הוא רבי דוסא בן הרכינס.
היה עשיר מופלג, האריך ימים ועיניו כהו מלבוא לבית המדרש, וחכמי יבנה היו באים לביתו להתייעץ עמו.
מסופר בגמרא (יבמות דף טז ע"א) "בימי רבי דוסא בן הרכינס התירו צרת הבת לאחין (כבית שמאי), והיה הדבר קשה לחכמים, מפני שחכם גדול היה ועיניו קמו מלבוא לבית המדרש (חשבו שרבי דוסא הוא המתיר). אמרו מי ילך ויודיעו? אמר להן רבי יהושע: אני אלך. ואחריו מי? רבי אלעזר בן עזריה. ואחריו מי? רבי עקיבא. הלכו ועמדו על פתח ביתו... תפסו לרבי יהושע והושיבהו על מטה של זהב. אמר לו (רבי יהושע לרבי דוסא): רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו: מי הוא? רבי אלעזר בן עזריה... תפסו והושיבו על מטה של זהב. אמר לו: רבי, אמור לתלמידך אחר וישב, אמר לו: ומי הוא? עקיבא בן יוסף. אמר לו: אתה הוא עקיבא בן יוסף ששמך הולך מסוף העולם ועד סופו? שב בני שב, כמותך ירבו בישראל. התחילו   מסבבים  אותו  בהלכות עד שהגיעו לצרת הבת. אמרו ליה: צרת הבת מהו? אמר להן: מחלוקת בית שמאי ובית הלל. הלכה כדברי מי? אמר להן: הלכה כבית הלל. אמרו ליה, והלא משמך אמרו: הלכה כבית שמאי. אמר להם: דוסא שמעתם או בן הרכינס שמעתם?... אח קטן יש לי ויונתן שמו והוא מתלמידי שמאי, והיזהרו שלא יקפח אתכם בהלכות, לפי שיש עמו שלוש מאות תשובות בצרת הבת שהיא מותרת; אבל מעיד אני עלי שמים וארץ, שעל מדוכה זו ישב חגי הנביא, ואמר... צרת הבת אסורה".
(כתב: הרב אוריאל לוי)