תנא בדור השלישי, מגדולי החכמים בבית מדרשו של רבן גמליאל ביבנה. נקרא מתורגמן, לפי שהיה בקי בשבעים שפות והיה מתרגם ומשמיע לעם את דבריו של רבן גמליאל (ברכות כז ע"ב. בכורות לו ע"א). היה יפה תואר וקולו נעים, ורבי עקיבא אמר עליו  את הפסוק: "יפיפית מבני אדם הוצק חן בשפתותיך".
רבי חוצפית התורגמן היה אחד מעשרה הרוגי מלכות (איכה רבה פרשה ב, ד). מסופר במדרש (אוצר המדרשים אייזנשטיין, עמ' תמ-תמג): בשעה שרבי חוצפית נתפס, היה בן מאה ושלושים שנה פחות יום אחד; ביקש שיאריכו את ימיו ביום אחד. כאשר שאלו הקיסר מה זה משנה אם ימות היום או מחר? השיב: חפץ אני לחיות עוד יום אחד, על מנת לקרוא עוד פעם אחת קריאת שמע של שחרית וערבית. כאשר שמע זאת הקיסר, חירף וגידף וציווה לסוקלו באבנים ולתלותו, ותלמידיו קברוהו והספידוהו.
(כתב: הרב אוריאל לוי)