רבותיו ותלמידיו: רבי חייא בר אבא הינו מגדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי. נולד בבבל ובצעירותו עלה לארץ ישראל, והיה לתלמידו המובהק של רבי יוחנן, וכן תלמיד של ריש לקיש ורבי אלעזר בן פדת. רבי חייא היה חבר של רבי אמי ורבי אסי - ראשי ישיבת טבריה, ושל רבי אבהו ורבי זירא - גדולי אמוראי ארץ ישראל בדור השלישי. מתלמידיו: רבי ירמיה ורבי אבא, וכן רבי יונה ורבי יוסי - ראשי ישיבת טבריה בדור הרביעי.
תורתו ומסעותיו: רבי חייא בר אבא היה בקי בהלכה, אך הרבה מדבריו מובאים גם במדרשי האגדה. רבי חייא זכה לבנים תלמידי חכמים. היה עני מרוד, ומסופר שהיה נועל נעליים מטולאות (ברכות דף מג ע"ב). לפרנסתו נסע בשליחות הנשיא לסוריה לבבל ולרומי, ופעל שם לחיזוק מצב הדת, ולאיסוף תרומות לישיבת ארץ ישראל וחכמיה. וכן נסע לכפרים ועיירות בארץ ישראל, ופעל לקיום התורה והמצוות, ומינוי דיינים וסופרים.
מאמרותיו (דברים רבה ג, ד. איכה רבה, פתיחתא): "שלוש מידות טובות יש ביד ישראל ואלו הן: ביישנים ורחמנים וגומלי חסדים". "כתיב: 'ואותי עזבו ואת תורתי לא שמרו', הלואי אותי עזבו ותורתי שמרו, שמתוך שהיו מתעסקין בה המאור שבה היה מחזירן למוטב".
(כתב: הרב אוריאל לוי)