דור רביעי לתנאים, נשיא שישי מבית הלל ובנו של רבן גמליאל דיבנה.
רבן שמעון בן גמליאל היה חברם של תלמידי רבי עקיבא, ובכללם רבי מאיר, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי יהודה.
בזמן מרד בר כוכבא שהה בביתר, והאמוראים העידו בשמו (גיטין דף נח ע"ב): "ארבע מאות בתי כנסיות היו בכרך ביתר, ובכל אחת ואחת היו בה ארבע מאות מלמדי תינוקות, וכל אחד ואחד היו לפניו ארבע מאות תינוקות של בית רבן, וכשהיה אויב נכנס לשם היו דוקרין אותן בחוטריהן. וכשגבר אויב ולכדום, כרכום בספריהם והציתום באש". עוד העידו בשמו (סוטה דף מט ע"ב): "אלף ילדים היו בבית אבא, חמש מאות למדו תורה וחמש מאות למדו חכמת יוונית, ולא נשתייר מהן אלא אני כאן ובן אחי אבא בעסיא".
אחר דיכוי מרד בר כוכבא וחורבן ביתר ויהודה, רבן שמעון בן גמליאל נרדף והסתתר; ובמות הקיסר אדריינוס וביטול גזירות השמד, התמנה לנשיא הסנהדרין באושא שבגליל. רבן שמעון בן גמליאל פעל לאחד את העם תחת הנהגת נשיאות הסנהדרין, ומסופר בתלמוד (הוריות דף יג ע"ב): רבן שמעון בן גמליאל נשיא, רבי מאיר חכם, רבי נתן אב בית דין; וכאשר אחד מהם היה נכנס לבית הוועד, היו כולם עומדים מלפניו. התקין רבן שמעון בן גמליאל, שיעמדו כולם רק בפני הנשיא, ואילו כאשר אב בית דין או חכם נכנסים, רק הסמוכים להם יעמדו. אמר רבי מאיר לרבי נתן, נבקש מרבן שמעון בן גמליאל שילמד מסכת עוקצין, וכשלא יידע ללמדה, נעבירו מגדולתו. שמע רבי יעקב בן קרשאי, ישב אחרי עלייתו של רבן שמעון בן גמליאל, וגרס מסכת עוקצין. הבין רבן שמעון בן גמליאל שיש סיבה לדבר, ולמד את המסכת. למחר בקשוהו ללמד מסכת עוקצין ולימדה. אמר להם: אם לא למדתי הייתם מביישים אותי? ציוה והוציאום מבית המדרש, ולאחר זמן החזירם. במותו, התמנה אחריו בנו רבי יהודה הנשיא, לראשות הסנהדרין.
רשב"ג נהג בענווה מרובה, ומסופר בתלמוד (בבא מציעא דף פד ע"ב), שכאשר רבי בנו התלונן בפניו שרבי אלעזר ברבי שמעון דוחה את דבריו כדברים שאין בהן ממש, השיבו אביו: "בני, אל ירע, שהוא ארי בן ארי ואתה ארי בן שועל. והיינו דאמר רבי: שלשה ענוותנין הן ואלו הן: אבא, בני בתירה, ויונתן בן שאול".
(כתב: הרב אוריאל לוי)