נכסים שהאשה מביאה לבעלה עם נישואיה, ואינם נרשמים בכתובה, או נכסים שבאים לה בירושה או במתנה לאחר נישואיה.
"נכסי מלוג", אינם עוברים לרשות הבעל אלא הם שייכים לאשה בלבד, אך הבעל זכאי להנות מן הפירות (הרווחים) שמפיקים נכסים אלו.
על הבעל לטפל בנכסים, אך אין הוא חייב בשמירת ערכם ("אינו חייב באחריותם") - אם אינו מפסידם בכוונה.
עם פקיעת הנישואין, כתוצאה מגירושין או ממיתת הבעל, האשה מקבלת נכסים אלו כפי שהם, כך שאם עלה ערכם - הרוויחה; ואם ירד ערכם, או שאבדו מן העולם - הפסידה.
נכסים אלו נקראים "נכסי מלוג", מלשון מליגה בארמית, שפירושה: מריטת נוצות, כלומר, שהבעל מולג נכסים אלו כמליגת התרנגולים, ואינו חייב באחריותם.
(מתוך: אנציקלופדיה תורנית מרוכזת, מכון יסודות 03-5707894)