סקר
מסכת בבא קמא:





 

טור זה נכתב לזכרו ועילוי נשמתו של נעם יעקב מאירסון הי"ד שנפל
בקרב גבורה בבינת ג'בל במלחמת לבנון השנייה – י"ג אב תשס"ו 


לא יתנם בדסקיא ויתנם על גבי חמור וירכב עליהם – חמור הבית 

 

"תנו רבנן: המוליך עצמות ממקום למקום הרי זה לא יתנם בדסקיא ויתנם על גבי חמור וירכב עליהם, מפני שנוהג בהם מנהג בזיון. ואם היה מתירא מפני נכרים ומפני לסטים מותר, וכדרך שאמרו בעצמות כך אמרו בספר תורה" (ברכות, יח ע"א).  

פירוש: תנו רבנן [שנו חכמים]: המוליך עצמות ממקום למקום, הרי זה לא יתנם בדיסקיא (שק כפול שמניחים על החמור) ויתנם על גבי חמור, וירכב עליהם, מפני שנוהג בהם מנהג בזיון. ואולם אם היה מתירא מפני גוים או מפני ליסטים וצריך למהר מותר אף באופן זה. וכדרך שאמרו בעצמות כך אמרו בספר תורה (באדיבות "התלמוד המבואר" של הרב שטיינזלץ).
 

שם עברי: חמור הבית - אתון (נקבה)   שם באנגלית: Donkey, Domestic ass   שם מדעי: Equus asinus  

שמות נרדפים במקורות: חמרא, תרתק


נושא מרכזי: הגדרת השימוש בבהמות לצורכי האדם?

 

למאמרים נוספים העוסקים בחמור הבית וקישוריות - לחץ כאן.


בחברה המודרנית נדחקו בהמות העבודה, המשא והרכיבה לשולים או אף נעלמו לחלוטין מהנוף. השימוש המועט הקיים היום בבעלי חיים אלו איננו משקף את תפקידם המדוייק בעת העתיקה. את ההסטוריה של בהמות העבודה, המשא והרכיבה ניתן ללמוד מתוך ספרות תקופה זו והשימוש הנעשה בהן בחברות מסורתיות בנות זמננו. אנו נסתפק בעדויות מתוך המקרא וספרות חז"ל. במאמר "החמרים אחת בשבת, הגמלים אחת לשלשים יום" ערכתי השוואה בין תפקידי החמור והגמל ובמאמר "כשור לעול, וכחמור למשאוי" בין החמור לשור. במאמר "מכר את הקרון לא מכר את הפרדות" תיארתי את השימוש בפרד ובמאמר "בייש סוסתו של חבירו" דנתי במעמדו של הסוס.

סוגייתנו מתייחסת לשימוש בחמור באופן המקביל לתמונה הכללית המתקבלת לגביו מהמקורות. על פי תמונה זו החמור שימש להובלת משאות לטווחים קצרים כלומר בכפרים, בערים וסביבתם הקרובה ובמטען בכמות מצומצמת. מסקנה זו עולה מדברי הברייתא האוסרת להעביר עצמות ממקום למקום על גבי חמור בתוך דסקיא משום בזיון המת. אין מדובר כאן בשימוש מסחרי אלא אישי. בגמרא בנדרים (לג ע"א) נאמר: "אמר רב פפא: שק להביא פירות וחמור להביא עליו פירות, ואפילו צנא בעלמא, הנאה המביאה לידי מאכל הוא וכו'". גם כאן מדובר בשימוש אישי ולצורך מיידי. 
 

 
התמונה צולמה בשמורה ה"חבויה" בעינות צוקים   הצילום באדיבות בית ספר שדה כפר עציון  

  
 

א. המחבר ישמח לשלוח הודעות על מאמרים חדשים (בתוספת קישוריות) העוסקים בטבע במקורות לכל המעוניין. בקשה שלח/י ל - [email protected]
ב. לעיתים ההודעות עלולות להשלח על ידי GMAIL למחיצת ה"ספאם" שלך לכן יש לבדוק גם בה אם הגיעו הודעות כנ"ל.

 

כתב: ד"ר משה רענן.     © כל הזכויות שמורות 

הערות, שאלות ובקשות יתקבלו בברכה.   

תגובות

הוספת תגובה

(לא יפורסם באתר)
* (לצורך זיהוי אנושי)
תכנות: entry
© כל הזכויות שמורות לפורטל הדף היומי | אודות | צור קשר | הוספת תכנים | רשימת תפוצה | הקדשה | תרומות | תנאי שימוש באתר | מפת האתר