|
אדם חשוב הגדרה[1] - תלמיד חכם, נכבד בעיני העם, ממונה וראש ישיבה, או עשיר גדול וכיוצא לפי הענין. סיכום תמציתידינים שונים יש שאדם חשוב צריך להחמיר על עצמו, או שמשתנה דינו מחמת חשיבותו, וטעמים שונים יש בהם:
דברים האסורים כדי שלא ילמדו ממנו להקל
מותר להטמין צונן בשבת, שלא יתחמם, או שלא יצטנן ביותר, אך אדם חשוב צריך להחמיר ולאסור כדי שלא ילמדו ממנו להקל עוד יותר. דבר הנאכל כמות שהוא חי, אין בו משום בשולי גוים, אך אדם חשוב צריך להחמיר בזה. דברים האסורים כדי שלא ילעיזו עליו
אין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן בטוח במעשיו שנענה בתפלתו כיהושע בן נון, שלא יבזה עצמו בפני הצבור, או שיהרהרו עליו שאינו הגון ואינו ראוי להיענות. איסורים הנגרמים מחמת חשיבותו
נר חנוכה, כשיש בחדר מדורה, אין צריך להדליק נר אחר להשתמש לאורו, שהרי הוא משתמש לאור המדורה; אבל אדם חשוב, שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך להדליק נר אחר. אדם חשוב אסור להעיד ביחידי בערכאות של גויים, שמחמת חשיבותו יסמכו עליו ויוציאו ממון על פיו, ונמצא מפסיד לנתבע שלא כדין. אדם חשוב צריך ליזהר ביותר בשתיית זוגות - הקפדה מלעשות דבר שני פעמים מחשש סכנה (ראה ערכו) - כיון שהוא עלול יותר להיות ניזק על ידי שדים, שהם מוסרים נפשם להזיקו. דברים המותרים מחמת חשיבותו
אסור לכל אדם לקרוא בשבת לאור הנר שמא יטה, אבל אדם חשוב, שאף בחול אין דרכו להטות את הנר מפני חשיבותו, מותר. אסור להוציא את המת סמוך לזמן קריאת שמע, שלא יתבטלו ממצות קריאת שמע, אבל אדם חשוב שמת - מותר להוציאו. לצורך אדם חשוב מותר להביא ספר תורה אליו לקריאה. לענין זה אדם חשוב הינו גדול בתורה. דינים המשתנים מחמת חשיבותו
אדם חשוב שאשה נתנה לו כסף לשם קדושין, מקודשת לו באותה הנאה שהוא קיבל ממנה מתנה, שהנאה זו נחשבת כאילו קיבלה היא פרוטה ממנו. לגבי דין זה, נחלקו מי נקרא אדם חשוב:
אדם חשוב, - ממונה וראש ישיבה - מותר לזכות לעצמו במעות צדקה שנתקבלו לבני העיר, שנהגו שמי שהוא ראש ישיבה שהם חייבים לגדלו ולהעשירו אם אין לו משלו בדומה לכהן גדול. דינים המשתנים מחמת מציאותו
רשאים השותפים להתנות ביניהם תנאים עם קנסות, אבל במקום שיש אדם חשוב, היינו חכם ממונה על הצבור, אינם יכולים להתנות כן אלא בפניו. בסעודה שיש בה אדם חשוב, השמש בסעודה בטוח שלא ימנעו ממנו לחם, ואינו צריך לברך על כל פרוסה ופרוסה. אשה חשובה
תכשיט המיוחד לאשה חשובה, מותרת לצאת בו בשבת, לפי שאין דרכה של אשה חשובה להתפאר, ואין חשש שתוציאו ותטלטלו ברשות הרבים. אף על פי שאשה פטורה מהסיבה בליל פסח, אשה חשובה חייבת. לענין זה נאמרו כמה דעות מיהי אשה חשובה:
הנהגת אדם חשוב בזמן הזה
בזמן הזה, בכל מקום שהחשיבות של האדם גורמת חומרא יכול כל אדם לעשות עצמו אדם חשוב, אבל במקום שהחשיבות גורמת קולא, אין בדורותינו חשוב כדי להקל. ויש שחילקו: האדם בעצמו אפילו שהוא גדול צריך להחזיק עצמו כקטן, אבל אחרים המכירים גדולתו צריכים להתנהג עמו כאדם חשוב, אפילו כשהחשיבות גורמת קולא. דינים שונים יש שאדם חשוב צריך להחמיר על עצמו, או שמשתנה דינו מחמת חשיבותו, וטעמים שונים יש בהם:
דברים האסורים כדי שלא ילמדו ממנו להקלהטמנת צונן בשבתמותר להטמין צונן בשבת, שלא יתחמם (לפירוש רש"י שבת נא א ד"ה ונותן), או שלא יצטנן ביותר (לרמב"ם שבת ד ד. וראה ערך הטמנה), אך אדם חשוב צריך להחמיר ולאסור כדי שלא ילמדו ממנו להקל עוד יותר (שבת נא א, ורש"י שם ד"ה אדם[2]). ===בשולי גוים בדבר הנאכל חי=== דבר הנאכל כמות שהוא חי, אין בו משום בשולי גוים (ראה ערכו), אך אדם חשוב צריך להחמיר בזה (גמרא ורש"י שבת שם[3]). מרחץ שהוסק בתבן של שביעיתמרחץ שהוסק בתבן או בקש של שביעית, אדם חשוב - נכבד בעיני העם (פירוש המשניות לרמב"ם) - לא ירחץ בה, אף שמותר לרחוץ בה (שביעית ח יא). הטעם:
דברים האסורים כדי שלא ילעיזו עליובתפילהאין אדם חשוב רשאי ליפול על פניו אלא אם כן בטוח במעשיו שנענה בתפלתו כיהושע בן נון (מגילה כב ב, ורש"י ד"ה אא"כ, וכעין זה בירושלמי תענית ב ו), שלא יבזה עצמו בפני הצבור, שאם לא יענה - יחרפוהו (רש"י תענית יד ב ד"ה רשאי), או שיהרהרו עליו שאינו הגון ואינו ראוי להיענות (רא"ש מגילה פ"ג ד), או משום יוהרא (מהרש"א תענית שם). באבלותאחד מן השותפים שנעשה אבל, מותר לשלוח את בהמתו, המשועבדת לעבודת שניהם, שתעבוד אצל שותפו, אבל אם אדם חשוב הוא - תלמיד חכם (מאירי) - אסור (מועד קטן יא ב[4]). הטעם:
*ויש שפירשו שאדם חשוב יש לו קול ופרסום, ובפרהסיא אסור אפילו לשותף של האבל לעסוק במלאכת שניהם (כדין נעילת החנות, שלא יאמרו שעושה מלאכה. ראב"ד, ברא"ש שם פ"ב ה. וראה שו"ע יורה דעה שפ כא, ובש"ך ס"ק כג אם הלכה כדברי הראב"ד. וראה ערך אבלות). חומרות נוספות
איסורים הנגרמים מחמת חשיבותובנר חנוכהנר חנוכה (ראה ערכו), כשיש בחדר מדורה, אין צריך להדליק נר אחר להשתמש לאורו, שהרי הוא משתמש לאור המדורה; אבל אדם חשוב, שאין דרכו להשתמש לאור המדורה, צריך להדליק נר אחר (שבת כא ב). בהנהגה עם עכו"םעכו"ם שעשה משתה לחופת בנו, לאחר שנים עשר חודש מותר ישראל לילך אצלו, ואין בו משום וְקָרָא לְךָ וְאָכַלְתָּ מִזִּבְחוֹ (שמות לד טו), אבל אדם חשוב אסור אפילו לאחר שנים עשר חודש, מפני שהעכו"ם שמח בו מאד, ומודה לעבודה זרה שלו (עבודה זרה ח ב, ורש"י ד"ה דאדם.[5] וראה ערך עבודה זרה, וערך אידיהן של עכו"ם עוד דוגמאות). עבודה זרה שיש לה מרחץ נהנים ממנו בלא שיחזיק טובה לכמרים או שישלם שכר (עבודה זרה מד ב, ורש"י ד"ה שלא, ותוספות ד"ה נהנין), ואדם חשוב אסור, שטובה היא להם כשנהנה מהם (רש"י שם ד"ה כבטובת. וראה ערך עבודה זרה, ולהלן לענין קידושי אשה). בערכאותאדם חשוב אסור להעיד ביחידי בערכאות של גויים, שמחמת חשיבותו יסמכו עליו ויוציאו ממון על פיו, ונמצא מפסיד לנתבע שלא כדין (בבא קמא קיד א בעיא שלא נפשטה, וראה ש"ך חושן משפט כח סק"י, שהלכה שאסור. וראה ערך ערכאות). בעניני סכנהאדם חשוב צריך ליזהר ביותר בשתיית זוגות - הקפדה מלעשות דבר שני פעמים מחשש סכנה (ראה ערכו) - כיון שהוא עלול יותר להיות ניזק על ידי שדים, שהם מוסרים נפשם להזיקו (פסחים קי א, ורש"י ד"ה אדם). דברים המותרים מחמת חשיבותואסור לכל אדם לקרוא בשבת לאור הנר שמא יטה, אבל אדם חשוב, שאף בחול אין דרכו להטות את הנר מפני חשיבותו, מותר (שבת יב ב, וראה שם במעשה ר' ישמעאל בן אלישע. וראה ערך מבעיר). אסור לכל אדם להתרפא מגוי במכה שבחלל גופו, שחשודים על שפיכות דמים, אבל אדם חשוב מותר, שמפני חשיבותו מתייראים להמיתו (עבודה זרה כח א[6]. וראה ערך סכנה וערך גוי). אסור להוציא את המת סמוך לזמן קריאת שמע, שלא יתבטלו ממצות קריאת שמע, אבל אדם חשוב שמת - מותר להוציאו (ברכות יט א. והרי"ף והרא"ש השמיטו, וראה טוש"ע אורח חיים עב ב, ויורה דעה שנח ב, ובית יוסף שם; ובט"ז או"ח שם סק"א כתב שבזמנינו אין אדם חשוב לענין זה. וראה ערך קבורה). לצורך אדם חשוב מותר להביא ספר תורה אליו לקריאה (הגהות אשר"י ברכות פ"א ז; רמ"א אורח חיים קלה יד. וראה ערך ספר תורה). לענין זה אדם חשוב הינו גדול בתורה (ביאור הגר"א שם ס"ק כא). דינים המשתנים מחמת חשיבותובקניניםאין חמור נקנה ברכיבה בסמטא שבעיר, לפי שאין דרכם של בני אדם לרכב שם, אבל אדם חשוב שדרכו לרכב גם בסמטא, קונה (בבא מציעא ט ב. וראה ערך משיכה). בקידושי אשהאדם חשוב שאשה נתנה לו כסף לשם קדושין, מקודשת לו באותה הנאה שהוא קיבל ממנה מתנה, שהנאה זו נחשבת כאילו קיבלה היא פרוטה ממנו (קדושין ז א). לגבי דין זה, נחלקו מי נקרא אדם חשוב:
במעות צדקהאדם חשוב, - ממונה וראש ישיבה (רש"י ד"ה ואיבעית) - מותר לזכות לעצמו במעות צדקה שנתקבלו לבני העיר, שנהגו שמי שהוא ראש ישיבה שהם חייבים לגדלו ולהעשירו אם אין לו משלו בדומה לכהן גדול (חולין קלד ב בתירוץ השני. וראה רש"י תענית כא א ד"ה מלך, שכך היה מנהג, וראה ערך כבוד הרב). בהקדשאף על פי שהאומר משקלי עלי סתם להקדש, פוטר עצמו על ידי נתינת כל דבר הנמכר במשקל ואפילו הוא בעל ערך מועט, אבל אדם חשוב - עשיר גדול (פרוש המשניות לרמב"ם ערכין ה א) - נותן אותו משקל בדבר חשוב לפי כבודו (ערכין יט א. וראה ערך נדרי הקדש)[7]. דינים המשתנים מחמת מציאותורשאים השותפים להתנות ביניהם תנאים עם קנסות, אבל במקום שיש אדם חשוב, היינו חכם ממונה על הצבור (מגיד משנה מכירה יד יא; שו"ע חושן משפט רלא כח), אינם יכולים להתנות כן אלא בפניו (בבא בתרא ט א, וראה ערך תקנת בני העיר). בסעודה שיש בה אדם חשוב, השמש בסעודה בטוח שלא ימנעו ממנו לחם, ואינו צריך לברך על כל פרוסה ופרוסה (חולין קז ב). מציאות אדם חשוב גוימרחץ בעיר שישראל וגויים גרים בה, אסור לישראל לרחוץ בו במוצאי שבת עד שימתין זמן המספיק לחימום המים; אך אם יש בעיר אדם חשוב גוי, שיש לו עשרה עבדים שמחממים לו עשרה קומקומים בבת אחת, מותר לרחוץ בה במוצאי שבת מיד, שיש לתלות שבשביל אותו אדם חשוב הוחמו המים החמים והספיקו לחמם לאחר צאת השבת (שבת קנא א). אשה חשובהקידושי טעות בנדרניתבאשה חשובה, היינו בת גדולים, נוח לו לאדם שלא תהיה מקודשת לו משתתקדש ותתגרש בגט, שאינו רוצה שעל ידי כך יהיה נאסר בקרובותיה, ולפיכך אף על פי שבכל אשה המקדש על מנת שאין עליה נדרים, אם נמצאו עליה והלכה לחכם והתיר לה, הרי היא מקודשת, אבל זאת אינה מקודשת, שאינו רוצה אשה נדרנית אך אינו רוצה להוציאה בגט, ולפיכך נכלל בתנאו שאף אם חכם יתיר לה אינה מקודשת(כתובות עה א, ורש"י ד"ה באשה. וראה ערך קדושי טעות). יציאה בתכשיט בשבתתכשיט המיוחד לאשה חשובה, מותרת לצאת בו בשבת, לפי שאין דרכה של אשה חשובה להתפאר, ואין חשש שתוציאו ותטלטלו ברשות הרבים (שבת נט ב. וראה ערך מוציא). שתיית יין בזוגותאשה חשובה השותה יין חוששת משום זוגות [הקפדה מלעשות דבר שני פעמים מחשש סכנה (ראה ערכו)], לפי שהיא קבועה לשתות, ואינה דומה לשאר נשים שאינן קבועות לשתות, וכל כוס הוא בפני עצמו (פסחים קי ב). הסבה בליל פסחאף על פי שאשה פטורה מהסיבה בליל פסח, אשה חשובה חייבת (שם קח א. וראה ערך הסבה[8]). לענין זה נאמרו כמה דעות מיהי אשה חשובה:
הנהגת אדם חשוב בזמן הזהבזמן הזה, בכל מקום שהחשיבות של האדם גורמת חומרא יכול כל אדם לעשות עצמו אדם חשוב, אבל במקום שהחשיבות גורמת קולא, אין בדורותינו חשוב כדי להקל (ט"ז אורח חיים עב סק"א). ויש שחילקו: האדם בעצמו אפילו שהוא גדול צריך להחזיק עצמו כקטן, אבל אחרים המכירים גדולתו צריכים להתנהג עמו כאדם חשוב, אפילו כשהחשיבות גורמת קולא (אומר השכחה סא)[10]. הערות שוליים
באדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
