|
אליהו הגדרה[1] - אליהו הנביא, שעלה חי לשמים, יתגלה לפני ביאת המשיח ויברר ספקות הסתלקותואליהו הנביא, לא טעם טעם מיתה (בראשית רבה כא; ילקוט שמעוני יחזקאל שסז), ונכנס בחייו לגן עדן (ילקוט שמעוני שם; תנא דבי אליהו זוטא א), ככתוב: וַיַּעַל אֵלִיָּהוּ בַּסְעָרָה הַשָּׁמָיִם (מלכים ב ב יא), ועדיין הוא קיים (בבא בתרא קכא ב, וראה מועד קטן כו א) בגופו ונפשו (רמב"ן ויקרא יח ה), ונראה לראויים לראותו (ראה ברכות ג א, שבת קט ב, ובמקומות רבים. וראה שיטה מקובצת בבא בתרא שם). קריעהדינו כמת לענין קריעה (ראה ערכו), שנאמר באלישע תלמידו: וַיַּחֲזֵק בִּבְגָדָיו וַיִּקְרָעֵם לִשְׁנַיִם קְרָעִים (מלכים ב ב יב), לפי שמכיון שנאמר: וְלֹא רָאָהוּ עוֹד (שם), לגבי אלישע כמת הוא (מועד קטן כו א). ומכאן למדנו שתלמיד קורע על רבו שמת קרעים שאינם מתאחים, שנאמר "לשנים קרעים", ללמד שהם קרועים לעולם (שם). ומכל מקום אין ללמוד מכאן לקרוע על אדם חי, אף על פי שידוע בו בודאי שלא יראנו עוד (מאירי שם). היתר אשתווכן אין דינו כאדם חי לענין אשתו שתהא אסורה להינשא, שנאמר באשת איש: אֵשֶׁת רֵעֵהוּ (ויקרא כ י), ולא אשת מלאך, ונפקא מינה לדורות, אם יזכה אחד כמותו (תרומת הדשן פסקים וכתבים קב; דרכי משה אבן העזר יז סק"ה, ובית שמואל שם ס"ק יא. וראה על אליהו כמלאך בברכות ד ב, ובזוהר א רט א). חיובו במצוותכשנראה בעולם הזה הוא חייב בכל המצוות, ולמי שסובר שפנחס זה אליהו (ראה פרקי דרבי אליעזר מז ורד"ל שם לז, ילקוט שמעוני פנחס תשעא, ורש"י בבא מציעא קיד ב ד"ה לאו), הוא נזהר מטומאת מת (בבא מציעא קיד ב, וראה שם בתוספות ד"ה מהו), ונזהר אף בהלכות תחומין (ראה ערובין מג ב), אף על פי שאינם אלא מדרבנן (תרומת הדשן שם). ויש שכתב שמתגלה בשני אופנים: בצורה רוחנית בלא גופו, ואז דינו כמת שפטור מכל המצוות; או לבוש בגופו, ואז הוא חייב במצוות ככל אדם מישראל, וכן נתגלה לחכמי התלמוד, וכן יתגלה לעתיד לבוא (שו"ת חתם סופר ו צח). התגלותולפני ביאת המשיחאליהו יתגלה יום אחד לפני ביאת המשיח לבשר את בואו (ערובין מג ב, ותוספות ד"ה דלא; רמב"ם מלכים יב ב. וראה משנה עדיות ח ז לדעת חכמים, ובפירוש הראב"ד שם. וראה ירושלמי שבת א ג וספרי ברכה שמב וסדר עולם רבה יז), שנאמר: הִנֵּה אָנֹכִי שֹׁלֵחַ לָכֶם אֵת אֵלִיָּה הַנָּבִיא לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא (מלאכי ג כג). בערב שבת ויום טובמובטח לישראל שאינו בא בערבי שבתות ובערבי ימים טובים מפני הטורח (ערובין מג ב), שמניחים צרכי שבת והולכים להקביל פניו (רש"י שם ד"ה מפני). ולפיכך מי שאמר הריני נזיר ביום שבן דוד בא - מותר לשתות יין בשבתות ובימים טובים, ואינו חושש שמא בא אליהו אתמול לבית דין הגדול והוא אינו יודע עדיין, והיום יבוא משיח, שאין אליהו בא בערב שבת וערב יום טוב (ערובין שם). בשבתבשבת יש ספק אם אליהו יבוא, שהדבר תלוי אם יש תחומין למעלה מעשרה, ואז לא יוכל לבוא לבית דין הגדול בשבת, או שאין תחומין למעלה מעשרה, ויוכל לבוא (בעיא שלא נפשטה בערובין מג ב; רמב"ם שבת כז ג: הרי זה ספק. וראה ערך תחומין)[2], ולפיכך מי שאמר הריני נזיר ביום שבן דוד בא, אסור מספק לשתות יין ביום ראשון (ערובין שם). ומכל מקום קודם זמן סעודה אינו בא בשבת, אפילו אם אין איסור תחומין, מפני הטורח של סעודת שבת (תוספות ערובין שם ד"ה האי). מטעם זה שאין אליהו בא בערב שבת אמרו שכשחל ערב פסח בשבת שורפים חמץ של תרומה תלויה - ספק טמאה - לפני השבת, אפילו לסוברים שאין שורפים תרומה טהורה, ואין חוששים שמא יבוא אליהו ויטהרם (פסחים יג א), שהיום ערב שבת ולמחר ערב יום טוב (רש"י שם ד"ה לא בערבי), או שלמחר בשבת אינו בא קודם זמן הסעודה (תוספות ערובין שם). התרתו את הספקותבמקומות רבים מצינו שאליהו מברר ספקות בהלכה, בדין ובמציאות. בדיןמצינו שאליהו בא ובירר דינים לחכמים, כגון:
ומצינו במקומות רבים שעתיד הוא לבא ולברר דינים, כגון:
במציאותמצינו שבא אליהו להודיע עובדה שהשפיעה על ההלכה, לגבי גינה של גוי, ואליהו הודיע שהוא גזלה מישראל, בנוגע לאיסור שמיטה (ירושלמי דמאי ב א). במקומות רבים אמרו שאילו יברר אליהו עובדות ומעשים לאמיתותם, יתברר הדין, כגון:
וכן אמרו שכאשר יברר טבעם של דברים, יתברר הדין:
וכן בספקות של מציאות בדיני ממונות:
סמכותו בבירור הספקותהבדל יש בין בירורי הספקות שעל ידו בדין, לבירוריו במציאות:
בירורי יוחסיןבבירורי ספקות שבפסולי יוחסין (ראה ערכו), נחלקו תנאים:
סמיכת החכמים לעתידנחלקו חכמי צפת וחכמי ירושלים אם אליהו הוא שיסמוך את חכמי ישראל כשיבוא, כדין הסמוכים איש מפי איש עד משה רבנו ע"ה, או שהוא כמלאך שאינו יכול לסמוך, והסנהדרין יוסמכו על פי הסכמת כל חכמי ישראל (ראה דעות מהרלב"ח ומהר"י בי רב בשו"ת מהרלב"ח בקונטרס על עניני סמיכה. וראה ערך סמיכה). לזכרו ולכבודוכסא של אליהונוהגים בשעת ברית מילה להכין כסא לאליהו שנקרא מלאך הברית (תניא רבתי צו; אבודרהם הלכות ברכות שער ט; טוש"ע יורה דעה רסה יא), לפי שכשנחלקו ישראל לשתי ממלכות מנעו מלכות אפרים את המילה, ועמד אליהו וקנא קנאה גדולה, ונשבע על השמים שלא להוריד טל ומטר על הארץ, ושמעה איזבל וביקשה להרוג את אליהו וכו', ואמר לו הקדוש ברוך הוא חייך שאין ישראל עושים ברית מילה עד שאתה רואה בעיניך, מכאן התקינו חכמים שיהיו עושים מושב כבוד למלאך הברית (פרקי דרבי אליעזר כט; זוהר א צג א). וכשמניחו אומר שזהו כסא של אליהו (הקדמת זוהר יג א; שו"ע שם). תפלת תענית גשמיםבין שש הברכות שמוסיפים על תפלת שמונה עשרה בתענית גשמים, החמשית היא: מי שענה את אליהו בהר הכרמל הוא יענה אתכם וישמע בקול צעקתכם היום הזה, ברוך אתה ה' שומע תפלה (משנה תענית טו א). פיוטי מוצאי שבתבמוצאי שבת נוהגים לומר זמירות ופיוטים שהוזכר בהם אליהו הנביא, וכמה טעמים נאמרו לזה:
מנהגים בליל הסדרבליל פסח נוהגים למזוג כוס נוספת יותר מהמסובים (ראה ערך ארבע כוסות וערך סדר של פסח), וקורים אותה כוס של אליהו הנביא, ויש נוהגים לא לנעול החדרים שישנים שם, כי בניסן נגאלו ובניסן עתידים להיגאל (ראה ראש השנה יא א), ואם יבוא אליהו ימצא פתח פתוח ונצא לקראתו מהרה, ואנו מאמינים בזה ויש באמונה זו שכר גדול (מהרי"ל הלכות פסח; חק יעקב ושו"ע הרב תפ). יש נוהגים לעמוד מהסיבה בשעה שפותחים הדלת לומר "שפוך חמתך" (ראה ערך סדר של פסח), ולומר "ברוך הבא" (ערוך השלחן אורח חיים תפ: "והכל לחיזוק האמונה כי כך אנו מקובלים שבניסן נגאלו ובניסן עתידים להגאל"). תפילת מנחהלעולם יהא אדם זהיר בתפלת המנחה, שהרי אליהו לא נענה אלא בתפלת המנחה, שנאמר (מלכים א יח לו): וַיְהִי בַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה וַיִּגַּשׁ אֵלִיָּהוּ הַנָּבִיא וַיֹּאמַר וגו' (ברכות ו ב). הערות שולייםבאדיבות אנציקלופדיה תלמודית
|
