הגדרה^[1] - איסור לגרוע ממצות התורה

האיסור

אסור לגרוע ממצוות התורה, שנאמר: אֵת כָּל הַדָּבָר אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם אֹתוֹ תִשְׁמְרוּ לַעֲשׂוֹת וגו' וְלֹא תִגְרַע מִמֶּנּוּ (דברים יג א. סמ"ג לאוין שסה), ונמנה לאו זה במנין המצוות (ספר המצוות לא תעשה שיד; סמ"ג שם; חינוך תנה), ולוקים עליו (חינוך תנד-תנה).

הפחתה ממספר הדברים המחויבים במצות העשה

תנאים וראשונים כתבו שבכלל האיסור הפוחת ממספר הדברים המחויבים במצות העשה, כגון שפוחת ממספר המינים שבלולב, וממספר הציציות שבטלית (ספרי ראה פב), ממספר הפרשיות שבתפילין (סמ"ג לאוין שסה), וממספר המתנות הניתנות בקרבנות על גבי המזבח (משנה זבחים פ א; סמ"ג שם).

עקירת מצות עשה

ומכל מקום כתבו ראשונים שאם תיקנו חכמים לצורך סייג לבטל איזו מצוה, כגון יום טוב של ראש השנה שחל להיות בשבת, שאף על פי שלדעת הבבלי מן התורה חייבים לתקוע בשופר, ורק חכמים גזרו שלא לתקוע (ראה ערך תקיעת שופר) - אין בזה משום בל תגרע (רשב"א ראש השנה טז א).

ויש שהוציאו מדבריהם שאדם המבטל פעם אחת איזו מצות עשה ולא קיימה, הרי מלבד האיסור של ביטול המצוה עובר גם בבל תגרע (טורי אבן ראש השנה שם, ואבני מלואים שם כח ב, לדעת הרשב"א); וחלקו עליו וסוברים שאין איסור בל תגרע אלא כשמקיים את המצוה וגורע ממנה, אבל אם מבטלה לגמרי, ואינו מקיימה כלל - אין בידו אלא עבירת ביטול המצוה בלבד, אבל לא איסור בל תגרע (טורי אבן שם, ואבני מלואים שם).

עקירת מצות לא תעשה

אף במצוות לא תעשה יש איסור בל תגרע, כגון בית דין שגזרו להתיר דבר האסור מן התורה לא בתורת הוראת-שעה (ראה ערכו), אלא בתורת קביעות לעולם, ואמרו שדבר זה מותר מן התורה, עוברים בבל תגרע (רמב"ם ממרים ב ט; חינוך תנה).

כיצד, הרי כתוב בתורה: לֹא תְבַשֵּׁל גְּדִי בַּחֲלֵב אִמּוֹ (שמות כג יט), ומפי השמועה למדו שהכתוב אסר לבשל ולאכול בשר בחלב, בין בשר בהמה ובין בשר חיה – לדעת הסוברים כן (ראה ערך בשר בחלב מחלוקת בדבר ושם שהלכה שמותר), אם יבוא בית דין ויתיר בשר חיה בחלב, הרי זה גורע (רמב"ם ממרים ב ט; החינוך תנה).

אמירה שאיסור לאו מן התורה איסורו מדרבנן

ולא עוד אלא אפילו אמרו בית דין שהדבר אסור, אבל לא מן התורה הוא אסור אלא שהם מדעתם אסרוהו, הרי זה גם כן בכלל בל תגרע (לחם משנה שם, בדעת הרמב"ם).

כשודאי יעבור על בל תוסיף או בל תגרע

קרבנות שדמם נזרק על גבי המזבח בארבע מתנות (ראה ערך זריקה), וזרקם במתנה אחת, עובר בבל תגרע (משנה זבחים פ א).

הניתנים במתנה אחת שנתערבו בניתנים במתן ארבע, נחלקו תנאים:

• יש אומרים שינתנו במתן ארבע, שאם יתן במתנה אחת יעבור על בל תגרע, ואף על פי שעכשיו עובר בדם של מתנה אחת בבל-תוסיף (ראה ערכו), אני רואה מתנות היתרות הניתנות מדם של מתנה אחת כאילו הם מים ואין זה בל תוסיף, ועוד שלא נאמר בל תוסיף אלא כשהוא בעצמו ולא על ידי תערובת (רבי אליעזר שם, ורש"י ד"ה ר' אליעזר).

• ויש אומרים שינתנו במתנה אחת, שלא יעבור על בל תוסיף (רבי יהושע שם), וכן הלכה (רמב"ם פסולי המוקדשין ב יא). ואף על פי שעכשיו עובר בבל תגרע, לא נאמר בל תגרע אלא כשהוא בעצמו, ועוד: כשנתת עברת על בל תוסיף ועשית מעשה בידך, כשלא נתת עברת על בל תגרע ולא עשית מעשה בידך (רבי יהושע שם).

הערות שוליים