רמ"ה (ר' מאיר ב"ר טודרוס הלוי אבולעפיה) נולד בשנת 1170 (ד' תתק"ל) בספרד ונפטר בשנת 1244 (ה' ד').
מחכמי ספרד, בן דורו של רבי אליעזר מגרמיזא, עמד בראש ישיבה גדולה, הרמב"ן היה לו כתלמיד חבר, ומחבריו היו ר' יצחק אבן מיגאש והראב"ן.
היה מקובל, חוקר המסורה, מפרשני התלמוד, פוסק הלכה ומשורר. נודע כמתנגד חריף להשקפתו של הרמב"ם.
חיבוריו: יד רמ"ה (בבא בתרא, סנהדרין), שו"ת, ועוד.

להרחבה:
אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל
ויקיפדיה